מדינת ישראל נ' יצחק

בפני

כב' השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מן העבירה של נהיגה בשכרות שהואשם בה, וזאת בשל כשל בראיות המאשימה הנוגע לאי הצגת פלט קריא של כיול מכשיר הינשוף, הכל כמפורט להלן:

האישום

כתב האישום מייחס לנאשם נהיגה בשכרות ביום 11.3.11, בשעה 02:10 לערך, כשבנשיפתו נמצא ריכוז של 415 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף, המהווה עבירה על סעיפים 62(3), 64ב' (א) ו- 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

תשובת הנאשם

במועד ההקראה כפר ב"כ הנאשם בשם הנאשם, בעובדות כתב האישום, במיומנות הפעלה ותקינות מכשיר הינשוף.

ראיות המאשימה

מטעם המאשימה העידו:

עת/1 מר רפאל הרשקוביץ אשר ערך את בדיקות הנשיפון והמאפיינים, תחקר את הנאשם ומילא את המסמכים שסומנו ת/1-ת/3.

עת/2 רס"מ ערן דקל טכנאי המעבדה (להלן: "הטכנאי"). באמצעותו הוגשו הראיות שסומנו ת/4-ת/9.

עת/3 רס"ר אלבר אודליה אשר ערכה את בדיקת הינשוף לנאשם, ערכה ומסרה לנאשם הזמנה לדין (ת/10), מילאה דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף (ת/11) והגישה פלטי ינשוף המלמדים על ריכוז של 415 מ"ג. בנוסף, הוגש באמצעותה צילום בלתי קריא של פלט בדיקת הכיול (ת/13) (להלן: "פלט הכיול").

טענות ההגנה

טענת ההגנה הינה כי יש לזכות הנאשם, באשר לא הוכחה תקינות הינשוף וכיולו התקין בטרם נבדק הנאשם. עוד נטען כי הנאשם לא הוזהר כדין לעניין זכות השתיקה ומשכך, אין לראות בדבריו הודאה בביצוע העבירה. יתרה מזאת, הנאשם הודה ששתה בירה אחת ולא הודה בהיותו תחת השפעת אלוכוהול.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי לא ניתן להרשיע את הנאשם על סמך הראיות שהוצגו בפני. ואסביר:

המאשימה לא הוכיחה כי המכשיר כויל כהלכה

העתק צילומי של פלט הכיול שהוגש לבית המשפט אינו מהווה העתק מדוייק של המקור, כאמור בפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 (סעיפים 40-41) ועל כן אינו יכול להתקבל כראיה. בצילום שהוגש לא מופיע ערך בדיקת הכיול שנעשתה למכשיר ולכן לא ניתן לדעת האם התוצאה שהתקבלה תקינה ביחס לתוצאה שהוזנה על פי ערך בלון היחידה ואשר נכתבה בכתב ידה של המפעילה על גבי הפלט.