מדינת ישראל נ' יצחק

החלטה

בפני בקשה להשיב את כבודו האבוד של האב, ולאפשר היותו ערב נוסף לבנו. הבקשה מוזרה, על פניה. יחד עם זאת – זו בקשה אנושית.

בישיבה הקודמת, כאשר מטבע הדברים וכפי סמכותי, ולאחר שהוצע האב כערב, ביקשתי לשמוע את דבריו, ומשהתייצג הוא כמי שלא מפנים נכון את אשר מיוחס לבנו בכתב האישום, ממזער דברים ורואה את האירוע המשתקף לכאורה בכתב האישום כויכוח גרידא ולא מעבר לכך, קבעתי כי בנסיבות אלו לא יכול הוא להיות ערב.

נראה כי האב לקח את דברי למקום אחר. הוא רואה בדברי פגיעה בסמכותו ההורית, וגם פגיעה בכל אותם ערכים שמשתדל הוא לממש כל שנותיו כלפי אנשים איתם הוא עובד.

אם כך הובנו דברי אני מתנצלת, זו לא היתה כוונתי. כוונתי היתה כי תפקידו של ערב, לאחר שהופנם המסר החברתי, ומשנמצאים אנו בהליך פלילי, להבטיח כי תנאי השחרור בערובה יישמרו וכי תימנע כל אפשרות בתקופת התיק לבצע מעשים שיהיה בהם כדי להפר את התנאים או לחזור ולפגוע במי מהעדים בכל דרך שהיא.

היום הוגשה לי שוב בקשה לאפשר צירופו כערב ומפקח. נטען כי ראוי שהוא יהיה בין המפקחים והערבים כדי לשמור באורח נכון ביותר על צעדי בנו.

מכיוון שלא שמעתי שהיו הפרות של תנאי השחרור בערובה, וגם לא הוגשה לי בקשה מטעם ערבים אחרים להשתחרר, עלה בלבי ספק מדוע צריכה אני לחזור ולדון בהתאמתו של האב כערב, אך עשיתי זאת.

שמעתי את האב, דבריו רשומים בפרוטוקול, את התרשמותי הבאתי בשורה הראשונה של החלטתי.

במהלך מסירת הדברים ע"י הערב המוצע נאמר כי האם שעות ארוכות צריכה להיות עם הבן, וכששאלתי שאלה פשוטה כמו "כמה פעמים אתה נפגש עם הבן, אותו בן שאתה מבקש להשפיע על חשיבתו ואורח חייו" – נעניתי כי האב אדם עסוק מאד, עובד שעות ארוכות, ונפגש עם בנו פעמיים בשבוע לזמנים קצרים.

באלו הנסיבות איני רואה להוסיפו כערב נוסף, וזאת לצד התנצלותי החוזרת כי אין בהחלטה זו שלי דבר כדי לפגוע בו אישית, לפגוע בשמו הטוב או ביכולתו להטיל מרות.

ניתנה והודעה היום ו' אדר א תשע"א, 10/02/2011 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, סגנית נשיאה

הוקלד על ידי: נילי קופרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: