מדינת ישראל נ' יפה

הכרעת דין

נגד הנאשם נרשמה הודעת קנס בגין עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, בכך שבהתקרבו למעבר חצייה, בו חצתה אותה שעה הולכת רגל את הכביש, לא אפשר השלמת חצייתה בבטחה.

הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס, וביקש כי עניינו יובא בפני בית המשפט, שכן הוא כופר באשמתו.

בישיבת ההקראה, השיב הנאשם לאשמה, כדלהלן: "אישה עברה בין 2 כלי רכב, לא ראיתי".

ביום 28.04.2011 נשמעו הראיות בתיק.

להוכחת האשמה העידה התביעה את המתנדב אליהו אהרון, אשר ערך את "הודעת תשלום הקנס", ששימשה כעדותו הראשית, הוגשה וסומנה ת/1.

מעיון בדו"ח, כמו גם מעדותו בפני, עולה, כי ביום 13.08.10 בשעה 09:05 או בסמוך לכך, שעה שנהג בניידת משטרה במסגרת מילוי תפקידו, באכיפת הציות לחוקי התנועה, ברח' כורזין מכיוון דרום לצפון בגבעתיים, הבחין בנאשם נוהג ברכב לפניו. העד הבחין כי על מעבר החצייה נמצאת הולכת רגל בעיצומה של חצייה. הולכת הרגל חצתה ממערב למזרח. בכביש בו נסע הנאשם שלושה נתיבים, כאשר הנאשם נהג בנתיב הימני ביותר. העד הבחין כי בשני הנתיבים משמאל לנאשם, הרכבים עמדו ואפשרו להולכת הרגל לחצות במעבר החצייה, ואילו הנאשם המשיך בנסיעה רצופה, ולא אפשר להולכת הרגל להשלים חצייתה בבטחה.

במעבר החצייה 10 פסים לבנים, והולכת הרגל הגיעה לפס השמיני, כשלפתע נאלצה לקפוץ אחורנית בשל רכב הנאשם.

העד ערך מזכר ובו תרשים של המקום, מעבר החצייה, כיוון החצייה של הולכת הרגל, ואופן ביצוע העבירה.

מפי הנאשם נרשמו הדברים הבאים: "...משמאלי היה שיירת של כלי רכב, שפנתה שמאלה לאזור המלאכה, אני נסעתי בכרוזין לכיוון הרצוג, ואחרי אזור התעשיה לפני צומת הרצוג, אכן יצאה מתוך המכוניות וקפצה לכביש...אני כבר עברתי ולא ראיתי אותה, פתאום קפצה מבין המכוניות משמאל".

בתשובה לשאלות הנאשם בחקירה נגדית, שב העד והדגיש, כי כלי הרכב האחרים עצרו, ואפשרו להולכת הרגל לחצות במעבר החצייה, ואילו והנאשם המשיך בנסיעתו הרצופה.

העד אומר: "הייתה תנועה של כלי רכב, שעצרו לפני מעבר החצייה, אתה היית בנתיב הימני והמשכת בנסיעה רצופה למרות שהולכת הרגל הייתה כבר על מעבר החצייה" (עמ' 2 שורות 2-3).