מדינת ישראל נ' יעקבי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים בגין אי ציות לתמרור ב- 37 ונהיגה בקלות ראש, עבירה על תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיפים 62(2) ו- 38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו, וביום 15.12.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עד תביעה מספר 1 – רס"מ ארז בסון בוחן תאונות דרכים, מטעמו הוגש תרשים הצומת, שסומן ת/1

עד תביעה מספר 2 – ניר שרון, נהג הרכב המעורב

עדת תביעה מספר 3 – יעל פאוקר, נוסעת ברכב המעורב

כמו כן הוגשו תעודות רפואיות על שם ניר שרון ויעל פאוקר, שסומנו ת/2 ו- ת/3 בהתאמה.

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 2.4.10, בסמוך לשעה 01:30, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב החשמל, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב הרכבת, לא ציית לתמרורי ב- 37 המוצבים במקום, לא עצר רכבו בקו העצירה, נכנס לצומת במהירות, חסם דרכו של הנהג המעורב, שנסע ברחוב הרכבת, מכיוון מערב לכיוון מזרח ומשמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם ושני כלי הרכב התנגשו.

עד תביעה מס' 1, קבע כי שדה הראיה לשמאל מקו העצירה הנו כ- 50 מטר לכל כיוון, מבלי להתייחס לכלי רכב חונים במקום.

העד אישר בחקירה נגדית כי אם חנו כלי רכב בסמוך לצומת, כפי שניתן לראות בתמונות שהציג לו ב"כ הנאשם, הרי שיש מגבלה של שדה הראיה, אך בהעדר נתונים נוספים, לא יכול היה לקבוע מה תהיה המגבלה כאמור.

עם זאת, הדגיש העד כי כיוון שמדובר בשעת לילה, ניתן להבחין באלומת האור של רכב המתקרב לצומת ממרחק של לפחות 30 מטרים.

כתוצאה מהתאונה, נחבלו בגופם נהג הרכב המעורב והנוסעת עמו ברכב וכלי הרכב ניזוקו – רכב הנאשם ניזוק בדופן שמאל קדמית ורכב המעורב ניזוק בחלקו הקדמי.

להלן גרסת הנאשם, כעולה מעדותו בבית המשפט:

הנאשם נהג ברכב, כאמור לעיל, כאשר לצידו חבר. בהגיעו לצומת שבנדון, עצר בקו העצירה ולאחר שהבחין כי קיימת מגבלת שדה ראיה בשל כלי רכב חונים, בייחוד בשל ג'יפ שחור שחנה בסמוך לצומת ולשמאלו של הנאשם, החל גולש באיטיות רבה על מנת לשפר את שדה הראיה ובשנייה שהגיע לקו כלי הרכב החונים, ממנו יכול היה לראות את כלי הרכב המגיעים משמאלו, הגיע רכב המעורב ואירעה התאונה.

מטעם ההגנה הוגשו שתי תמונות של מקום התאונה, שסומנו נ/1 ו- נ/2.

דיון והכרעה