מדינת ישראל נ' יזראילוב

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 1.2.10, בה הוריתי על שליחתו של המבקש למעצר בית מלא, לאחר שסקרתי את חומר הראיות ובחנתי את עילת המעצר.

לעת הזאת מונחת בפני בקשה לעיון חוזר שהגיש הסניגור, בה נטען כי המבקש ומשפחתו מצויים בקשיים כלכליים כבדים. כמו כן, נטען כי למבקש הוצע לעבוד במשך כל ימות השבוע בקפיטריה בנווה גנים בקרית מוצקין, שם יהיה בפיקוחו של מעבידו.

בדיון בפני הרחיב הסניגור את הבקשה וטען כי בשל העובדה שהמשיבה הסכימה בתיק העיקרי לכך שריצויו של עונש המאסר שיוטל על המבקש, ככל שיוטל עליו, ירוצה בעבודות שירות, יש מקום להורות על הקלה בתנאי מעצר הבית.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה למסוכנותו של המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. נפסק כי רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על שינוי מהותי יצדיק הדבר, עיון חוזר ושינוי תנאי המעצר בית. ביהמ"ש העליון פסק זאת תוך שהוא קובע כי קיימים מקרים בהם נאשם נעצר לאחר שהוא שוטח את תחינתו בפני ביהמ"ש ומבקש לשחררו, וכאשר ביהמ"ש נענה לו, הוא חוזר ופונה לביהמ"ש ומבקש לכרסם בתנאים המגבילים שהושתו עליו. ביהמ"ש העליון יצא נגד תופעה זו וכאמור קבע כי צריכות להתקיים נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן כלשונו בכדי להעתר לבקשה לשינוי מעצר הבית (ראה בש"פ 4152/91 וגנר נ' מדינת ישראל לא פורסם).

בבקשה שלפני נטען כי שינוי הנסיבות נעוץ בקשיים הכלכליים אותם חווה המשפחה והמבקש יחד איתה. דא עקא, כי קשיים אלה אינם בבחינת נסיבות חדשות, כי שהרי לא דברי ב"כ המבקש מדובר במצב כלכלי שנמשך מאז שנת 1991, עת נפגע אביו של המבקש.

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי המצב הכלכלי מהווה נסיבה חדשה שבגינה יש מקום לשינוי בתנאים המגילים.

באשר לטענה כי המשיבה הסכימה לכך שהמאסר שהוטל על המבקש ירוצה בעבודות שירות, לעת הזאת לא מדובר במי שחזקת החפות עומדת לזכותו שכן המבקש הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות החמורות המיוחסות לו. אזכיר כי למבקש עונש מאסר מותנה שמשכו 4 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה והכלל הוא כי יש להפעיל עונשי מאסר במצטבר לעונש שיוטל ולא בחופף.

המבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כאשר עונש המאסר המותנה תלוי ומרחף מעל לראשו, ללמדך על המסוכנות והתעוזה הרבה של המבקש.

כמו כן, המבקש הורשע ב-22.11.09 בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.

בנסיבות אלה לא ניתן לאמר כי העובדה שהמבקש ירצה, אולי עונש מאסר בעבודות שירות, מהווה נסיבה חדשה.

על כל אלה יש להוסיף כי שלב הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין קבוע ליום 26.5.10 דהיינו בעוד כשלושה שבועות, וגם מטעם זה אין מקום לבצע שינוי בתנאי מעצר הבית.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: