מדינת ישראל נ' יונס(אסיר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים אשר נפתחו כנגדו בבית משפט זה, בתיק פלילי 30255-12-09 .

כתב אישום, נשוא הבקשה, מייחס למשיב ביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה מתוכו והפרת הוראה חוקית.

כנטען, בעוד המשיב נתון במעצר בית בבית אימו בכפר מזרעה, מכח החלטת בית משפט זה בתיק פלילי 15967-08-09 ובתאריך 17.12.09 הפר מעצר הבית ופרץ לביתם של המתלוננים וגנב מביתם רכוש רב.

עוד נטען, כי למחרת היום הגיע הוא לביתם של המתלוננים והחזיר חלק מהרכוש שגנב.

טוענת המבקשת, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת לביסוס כתב האישום ומשהפר המשיב הוראה חוקית בדבר תנאי שחרורו וחזר ועבר עבירות, הרי אין ליתן בו אמון ויש להותירו במעצר.

הסנגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

עיינתי בראיות לכאורה שבתיק החקירה ומצאתי כי יש בהן כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת העבירות המיוחסות למשיב.

המשיב מסר מספר גרסאות, שעל פניהן מופרכות והסותרות אחת את השנייה ונסתרות גם בעדויות אחרות הקיימות בתיק החקירה.

בגרסתו הראשונה של המשיב בפני השוטר נדיר עבדאללה, מיום 20.12.09, יש לראות משום ראשית הודיה.

המשיב הודה כי פרץ לדירה לבדו, גנב מתוכה רכוש והחזיר חלק מהרכוש למתלוננים.

לאחר מכן, חזר בו המשיב מגרסתו זו, מסר גרסה שונה, הכחיש המיוחס לו והרחיק עצמו מהאירוע נשוא כתב האישום.

אין מחלוקת, כי הבית נפרץ וחלק מהרכוש שנגנב נתפס בחזקתו של המשיב.

התשתית הראייתית הלכאורית לעניין זה קיימת ובשלב זה של הדיון אין בימ"ש דן ומכריע באמינות הראיות הלכאוריות.

עוד אציין, כי בין הראיות לכאורה מצויות טביעות אצבע של המשיב מהדירה שנפרצה וכנגד זאת בהודעתו האחרונה של המשיב במשטרה – הודעה מיום 22.12.09 מכחיש הוא כי נכנס לבית המתלוננים ומרחיק עצמו מהמקום.

משכך, אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת הנטען כנגד המשיב בכתב האישום.

אשר לעילת המעצר;

המדובר בהפרת אמון כפולה, שכן, המשיב שוחרר למעצר בית מלא ובהמשך הקל עימו בית המשפט ואפשר לו לצאת את מקום מעצר הבית בין השעות 08:00- 14:00 וזאת, בהסכמת המבקשת ולאחר שביהמ"ש נתן בו אמון.

המשיב לא רק שהפר את ההוראה החוקית אלא גם עבר עבירות נוספות לכך.