מדינת ישראל נ' יגאל יוריסט

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 9.3.12, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 12.3.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר גנט פרדו, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 9.3.12, בסמוך לשעה 10:35, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב קיבוץ גלויות, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב שוקן, נצפה על ידי העדה כאשר הוא אוחז בטלפון נייד שחור עם פומית, ביד ימין, במקביל לפיו. העדה נסיעה אחרי רכב הנאשם, הורתה לנאשם לעצור ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" אני טוען שלא דיברתי. אני לא מבין את העברית שלך. ניפגש בבית משפט. נראה אותך גיבורה על הדוכן של השופט".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא עשה שימוש בטלפון נייד, שכן יש לו דיבורית קבועה ברכב. לטענתו, העדה לא הסבירה לו מדוע הורתה לו לעצור ולאחר שמסר לה רישיונותיו, החלה ברישום הדו"ח ורק לאחר ששאל אותה על מה היא רושמת לו דו"ח, השיבה כי דיבר בטלפון הנייד. הנאשם טען כי היה עם העדה שוטר נוסף, שאמר כי לא ראה אותו מדבר בטלפון הנייד.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, עולה כי הנאשם נסע במסלול הנגדי לזה של העדה ולא ברור כיצד נסעה העדה אחריו וכיצד נשמר קשר עין רצוף עד לעצירתו, שכן לכאורה היה על העדה לבצע פניית פרסה, בצומת מרומזר, על מנת לנסוע אחרי רכב הנאשם ואין לכך כל התייחסות בדו"ח.

בנסיבות אלה, ייתכן וטעתה העדה בזיהוי הרכב העבריין.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: