מדינת ישראל נ' יאסין(עציר)

החלטה

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב על תום ההליכים המשפטיים.

א.ההליך והצדדים לו

ביום 20.2.2011 הוגש נגד המשיב כתב-אישום המייחס לו עבירת התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה וגניבה. על-פי המתואר בכתב-האישום ביום 15.2.2011 בשעות הבוקר התפרץ המשיב ביחד עם אחר לבית המתלונן בקיבוץ להבות חביבה (להלן הקיבוץ) כשהוא נכנס לדירת המתלונן בכוונה לבצע גניבה. עוד נטען שהמשיב גנב מדירת המתלונן כסף מזומן המסתכם ב- 6,000 ₪ ו- 800 פאונד ושתי טבעות.

שותפו של המשיב למעשה המיוחס לו טרם נתפס.

בדיון שהתקיים לפני ביום 25.2.2011 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, בכפוף להסתייגות שעניינה בנסיבות גביית הודעתו הראשונה של המשיב במשטרה ותוך שהוסכם שעניין זה, מקומו להתברר בבוא היום במסגרת ההליך העיקרי. המחלוקת בין הצדדים נסבה על קיומה של עילת מעצר - בהתחשב בכך שלמשיב מיוחסת עבירת רכוש, ועל השאלה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתיק החקירה מצאתי שיש להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים תוך הזמנת תסקיר שירות המבחן למבוגרים, בגדרו תיבחן קיומה של חלופה מתאימה שניתן להסתפק בה חלף מעצר בפועל. להלן יובאו הטעמים לכך.

ב.עילת מעצר

1.מעורבות לכאורית בעבירות התפרצות וגניבה, על אף היותן עבירות רכוש, אינה מקימה חסינות מפני מעצר עד תום ההליכים. מדובר בשאלה של מידה שבגדרה בוחן בית-המשפט את מכלול הנסיבות הרלבנטיות. בתוך כך ניתנת הדעת לשאלה אם מדובר בעבירות המבוצעות על-ידי המשיב באורח שיטתי ובהיקף ניכר, או שכרוכים בעבירה התארגנות ותכנון מוקדם או שימוש באמצעים מתוחכמים, באופן שיש בו כדי לבסס מסקנה על-אודות קיומה של סכנה הנשקפת לציבור מן המשיב [בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (1998); בש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.4.05)].

2.יש להתייחס לנסיבות הקונקרטיות של ביצוע העבירה המיוחסת למשיב על-מנת לבחון אם מתקיימת עילת המסוכנות הקבועה בסע' 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים (להלן חוק המעצרים), שעליה נסמכת הבקשה שלפני. עילת המעצר טעונה הוכחה בתשתית ראייתית הולמת. יש להצביע על יסוד סביר למסוכנות המיוחסת למשיב. עסקינן בחשש צופה פני עתיד אשר נגזר מחומר הראיות שבתיק החקירה ומשקילת התשתית העובדתית הלכאורית הגלומה בו [בש"פ 9526/10 מדינת ישראל נ' פלונית, בפסקה 5 (טרם פורסם, 29.12.2010)]. אף כאן, כמו בשלב בו נבחן קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, רשאי בית-המשפט להידרש למלוא חומר החקירה ולא לעובדות כתב-האישום בלבד [בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 147-146 (1996)].

3.מחומר החקירה עולה לכאורה שלכניסת המשיב ושותפו לדירת המתלונן קדמו הידברות ותכנון, ולא דובר במעשה ספונטאני שהתרחש ללא תכנון מוקדם. תימוכין לכך מצויים בהודעת המשיב מיום 15.2.2011. עוד מצויות ראיות לכאורה, המעוגנות בחלקן גם בהודעת המשיב עצמו, המעידות על בריחת המשיב מדירת המתלונן במהלך מרדף שהתפתח מרגע בו הבין שהבחינו בו ועד שנתפס ועוכב. המרדף ארך יותר מדקות ספורות. המשיב לא חדל ממנוסתו גם כשנורתה ירייה באוויר מאקדח המוחזק ברישיון על-ידי תושב הקיבוץ שדלק אחריו. תכנון מוקדם, ביצוע ביחד עם אחר וניסיון המלטות הם מסוג השיקולים המובאים בחשבון עת נבחנת עילת מעצר שיסודה במסוכנות המשיב. יש בהם כדי להקים עילת מעצר גם אם מדובר בעבירת רכוש שאין בצידה עילת מעצר סטטוטורית.

4.אין להקל ראש בעבירה מסוג זה המיוחס למשיב. ביצועה ביחד עם אחר, לאחר תכנון מוקדם, לאור יום ותוך המלטות מדירת המתלונן וכן תוך התפתחות מרדף בו היו מעורבים לא רק רכז הביטחון בקיבוץ אלא גם אזרח היו עלולים להסתיים באופן אחר הכרוך בפגיעה לא ברכוש בלבד אלא גם בגוף. כל אלה מעידים על מסוכנות הגלומה במשיב. תימוכין לכך מצויים באסמכתאות אליהן הפנתה המבקשת. התפרצות לאור יום לבית מגורים שאנשים עלולים להימצא בו עשויה ללמד על דפוס עברייני ועל היעדר מורא מפני החוק [בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (טרם פורסם ניתן ביום 8.1.2010); בש"פ 2911/08 שוקרון נ' מדינת ישראל, בפסקה 15 (טרם פורסם ניתן ביום 10.4.2008)]. לא מצאתי שעניינו של המשיב חורג מן הכללים שהותוו שם באופן שהאמור בהלכות אלה אינו חל עליו.

5. גם בעברו הפלילי של המשיב יש כדי לבסס תמונת מסוכנות הכרוכה בו. חרף גילו הצעיר של המשיב, שהוא יליד 19.2.1988 ובן 23 כיום, עומדות לחובתו מספר הרשעות במגוון רחב של עבירות בתחום האלימות והרכוש, אותן ביצע בחלקן עוד בטרם הגיע לגיל בגרות. אלה כוללות הרשעה בעבירות אלימות משנת 2003 [גזר-דין מיום 1.9.2003 בבימ"ש לנוער (כפר סבא) בתיק 577/03], הרשעה בעבירות של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה והחזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית [גזר-דין מיום 24.4.2006 בבימ"ש לנוער (טבריה) בתיק 260/05], והרשעה בעבירות של נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, שבל"ר, הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר [גזר-דין מיום 31.12.2007 בת"פ (שלום כפר-סבא) 1988/07]. בשל הרשעה זו ריצה המשיב עונש מאסר בפועל, ועונש מע"ת שנגזר עליו תם זמן קצר ביותר קודם ביצוע העבירה שעליה נסב כתב-האישום דנן. גילו הצעיר של המשיב עומד ביחס הפוך לעברו. עברו של המשיב מצטרף לשיקולי נסיבות ביצוע העבירה ותומך אף הוא במסקנה בדבר קיומה של מסוכנות במידה ובהיקף הנדרשים על-מנת לבסס עילת מעצר עד תום ההליכים.

ג.חלופת מעצר

1.בהתקיים ראיות לכאורה ועילת מעצר יש להוסיף ולבחון אם יש בנמצא חלופת מעצר שניתן להורות עליה באופן שהמסוכנות הגלומה במשיב תאוין או למצער תופחת באופן המניח את הדעת, תוך השגת מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות המשיב פחותה [סע' 21(ב) לחוק המעצרים]. בתוך כך יש לשקול את מהות העבירה המיוחסת למשיב ונסיבותיה ואת מיהותו של מבצעה, על-מנת לקבוע אם הוא ראוי למידת האמון הכרוכה בהחלטה על חלופת מעצר.

2.בענייננו ולאור האמור לעיל נוטה הכף לחובתו של המשיב, באופן שאינו עשוי לבסס את שחרורו בערובה לחלופת מעצר, לרבות זו שהוצעה ושעניינה במעצר בית מלא בבית קרובת משפחתו של המשיב. לכאורה, אם בהיות המשיב קטין לא ניכרה השפעה מרסנת ומגבילה של משפחתו שתמנע את הסתבכותו במעשים שבגינם הורשע, קשה לראות כיצד תושג תוצאה זו כעת תחת פיקוח קרובתו של המשיב, כשהלה בגיר ונוח פחות להתרשם ממרות משפחתו. במצב דברים זה נדרש תסקיר של שירות המבחן בטרם תיבחן אפשרות להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר כזו או אחרת.

ד.סיכומם של דברים

אני מורה אפוא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו או עד מתן החלטה אחרת שתינתן, ככל שתינתן, בעקבות קבלת תסקיר שירות המבחן.

שירות המבחן למבוגרים יכין תסקיר בעניינו של המשיב ויחווה דעתו על-אודות קיומה של חלופת מעצר מתאימה למשיב. המשיב מוחזק בבית-המעצר קישון.

בא-כוח המשיב ימציא החלטה זו לשירות המבחן למבוגרים.