מדינת ישראל נ' יאסין(עציר)

החלטה

בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

כגד המשיב הוגש כתב אישום, בת"פ 778-04-10, המייחס לו עבירות של הסגת גבול פלילית בצוותא לבצע עבירה, לפי סעיפים 447(א)(1) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, תגרה במקום ציבורי בצוותא, לפי סעיפים 191 + 29 לחוק, תקיפה סתם ע"י שניים או יותר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 + 382(א) לחוק, ניסיון להיזק ברכוש במזיד, לפי סעיפים 452 + 25 לחוק והיזק במזיד לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל.

לפי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 5/3/10 שעה 23:50, עת עבד כשומר באולם שמחות " ניווין " במכר, הותקף מר נדאל שרכסי ונחבל בגופו בנסיבות לא ידועות למבקשת, ובמועד הנ"ל הגיע המשיב, יחד עם אחרים, לבית העסק הנ"ל, הסיג גבול במטרה לעבור עבירה בכך שטיפס מעל שער הכניסה ונכנס פנימה, השתתף בתגרה במקום, ויחד עם רביע אבו זלאם וחוסיין חליל תקפו את עובור שרכסי, המחזיק בנכס הנ"ל מכוח חוזה שכירות, במכות בכל חלקי גופו, סטרו על פניו ובעטו בו עד שנפל ארצה. המשיב התכופף והרים אבן וזרק אותה בכוונה לגרום נזק רכוש במקום, ניגש לקיר המערבי, הסמוך לשער הכניסה והחל שובר מנורות באמצעות חפץ שהחזיק והפיל ארצה עציץ וגרם לשבירתו.

ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה תוך שהפנתה לטיעוניה במסגרת תיק מ"ת 816-04-10 בעניינו של נאשם אחר בפרשה זו, ציינה כי לחובת המשיב עבר פלילי בעבירות שונות, טענה לקיומה של עילת מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט, וכי הוא שמר על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה, וביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב טען להעדר ראיות לכאורה, הפנה לטיעוניו כפי שציין בתיק מ"ת 816-04-10 הנ"ל, טען להעדר עילת מסוכנות וכן להעדר חשש לשיבוש הליכי משפט כאשר המשיב נעצר לאחר 13 ימים מיום האירוע נשוא האישום, מבלי שהוא יבצע עבירה או ישבש חקירה, וביקש לדחות את הבקשה ולשחררו בחלופת מעצר.

במזכרו מיום 10/3/10 מציין השוטר אליהו אליהו כי במועד זה, יחד עם השוטר מוניר סביתי, נפגש עם המקור המכונה מספר 637/93, ומקור זה זיהה בפניו, בסרטון שהוצג לו, שהופק ממצלמות האבטחה של בית העסק הנ"ל, את המשיב נכנס לתוך מתחם בית העסק, משתתף בתגרה וגורם נזק לרכוש.

כפי שציינתי בהחלטה מיום 13/4/10, בעניינו של נאשם אחר בפרשה זו, בתיק מעצר מ"ת 816-04-10, המזכר הנ"ל הינו ראיה קבילה לעניין עצם קיום המפגש בין השוטרים לבין המקור הנ"ל, אך אינו ראיה קבילה לעניין זיהוי המשיב ע"י המקור, בהיותו עדות שמיעה. המקור הנ"ל אינו עד במשפטו של המשיב, פרטיו לא ידועים להגנה, ולא יעמוד לחקירה נגדית ע"י ההגנה, לבחון אמינות הזיהוי שביצע, ומהימנות גרסתו, כפי שמסר באוזני השוטרים הנ"ל. לעניין זה ציינתי עוד כי, השוטרים הנ"ל לא זיהו בעצמם את המשיב, לפי הסרטון הנ"ל, כמי שנכח במקום ומבצע את העבירות הנ"ל, אלא שהזיהוי נעשה ע"י המקור הנ"ל, והדברים במזכר, שנרשמו ע"י השורט אליהו, נרשמו מפיו של המקור. אני מפנה לנימוקיי בהחלטה שבתיק הנ"ל.

כן מפנה אני לתמצית הודעותיהם במשטרה של המתלוננים, כפי שתיארתי בתיק מ"ת 816-04-10, כאשר אלה לא טענו בהודעותיהם במשטרה כי זיהו את המשיב בבית העסק, או כמי שמבצע כל עבירה במקום, ומשכך, אין בהודעותיהם כדי להוות ראיה לכאורה להוכחת אשמתו.

צפיתי בסרטון הנ"ל, על גבי שלושה דיסקים. במצלמה מס' 9 בדיסק 1-16 ניתן לראות התקהלות של מספר רב של אנשים בצד החיצוני של שער הכניסה, אדם מטפס על החומה וקופץ פנימה, שניים מטפסים על שער הכניסה ונכנסים למתחם בית העסק, ובהמשך, השער נפתח וכל היתר נכנסים אל תוך בית העסק. לא ניתן לזהות, בסרטון הנ"ל, את המשיב כאחד משני האנשים שטיפסו על שער הכניסה או כאחד הנכנסים דרך שער זה פנימה. צפייה במצלמה מס' 10 מראה מספר אנשים תוקפים אחר, ברחבה שבבית העסק, אחד מהם תופס אותו, ואחר מכה אותו, ובמצלמה מס' 11 מתועדת תגרה רבת משתתפים, אחד מהם מחזיק אלה, אחר משליך כיסאות שנמצאים שם, ומתבצע מעשה בריונות חמור ביותר, ממושך ומסוכן. גם כאן לא ניתן לזהות, במידה מספקת וסבירה, את המשיב כאחד השותפים לתגרה. במצלמה מס' 14 נצפה אדם מחזיק אקדח, ואחר מטפס על קיר מבנה, ובמצלמה מס' 15 תועדה תגרה, כאשר ניתן לזהות, במידה מספקת וסבירה לצורך ההליך בפניי, את המשיב נוטל חלק בה ( דקה 10:30 ודקה 9:45 ), זיהוי לפי מבנה גוף ותווי פנים, בהשוואה לתמונת המשיב שבתיק החקירה, כאשר זיהוי זה הינו במידה מסויימת וסבירה, המספקת לסבך את המשיב בנוכחותו שם ובשותפות בביצוע עבירת תגרה בצוותא, וכן עבירה של תקיפת אחר. המשיב נצפה, לפי זיהוי של מבנה גוף, שיער ותווי פנים במידה מסויימת אך לא גבוהה במיוחד, משתתף בתגרה ובתקיפתו של אחר. למידת הזיהוי הנ"ל ועוצמתו, לפי מבנה גוף ותווי פנים ממרחק לא קצר ובתנאים לא חדים וברורים באופן מוחלט, ייחסתי משקל, בבואי להכריע בשאלת בחינת חלופת מעצר, בהמשך.

לא ניתן לזהות את המשיב כאחד השותפים לתקיפתו של עובור, כפי שנטען בתביעה, או כמי שגורם נזק לרכשו במקום, או כמי שהרים אבן ומשליך אותה לעבר רכוש לפגוע בו.

בחקירתו במשטרה מיום 23/3/10 ומיום 1/4/10 המשיב לא שיתף פעולה עם החוקרים, ויש בכך כדי לחזק את ראיות התביעה, לפי הדין. חוסר שיתוף הפעולה מצד המשיב, כאשר מוטחות בפניו חשדות חמורים של שותפות במעשה תקיפה, תגרה וגרימת נזק לרכוש, ומוצג בפניו סרטון וטענה כי הוא נראה שם נוטל חלק בביצוע עבירות, מבלי שהוא ימסור גרסה מסויימת, מחזקת את ראיות התביעה הנ"ל.

על כן, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, שעניינה עבירות תקיפה סתם ע"י מספר אנשים, הסגת גבול פלילית ותגרה במקום ציבורי.

צפייה בסרטון הנ"ל מגלה ביצוע מעשי בריונות קשים בתוך מתחם בית העסק הנ"ל, ע"י מספר רב של שותפים, כאשר אחד המעורבים נושא אקדח ואחרים משתמשים באלה וכסאות תוך כדי התגרה. הגעתו של המשיב לבית העסק לא היתה תמימה, אלא במטרה לבצע עבירות אלימות. המשיב חבר למספר גדול של שותפים לביצוע זממו זה. עקב מעשי אלימות אלו, שנמשכו זמן רב, הותקפו אחרים ואחד מהם נפצע בגופו, וכן נגרם נזק רכוש למקום. יש בכל אלה כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב, ועל התעוזה המסוכנת שהפגין, בנטילתו חלק בביצוע עבירות אלו, שסיכנו את ביטחונם ואף את חייהם של אחרים.

קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אינו מייתר בחינת חלופת מעצר, אלא מחייב זאת.

המשיב צבר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות בתחום הסמים, הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הרשעתו האחרונה היתה ביום 26/2/09, בגין עבירות משנת 2008. המשיב נדון בגין הרשעותיו הקודמות לעונשים שונים, לרבות למאסרים בפועל לתקופות ממושכות, של 32 חודשים, 12 חודשים ו- 6 חודשים. לא היה בהרשעותיו הקודמות הנ"ל ובעונשים שהוטלו עליו כדי להרתיעו מלשוב ולבצע, לכאורה, את מעשי האלימות נשוא בקשה זו. יש בכך כדי ללמד כי הוא לא הפנים את הלקח, אלא ששב, לכאורה, לדרך הפשע.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי המשיב לא הורשע בעברו בעבירות אלימות כלל, ועיקר עברו הפלילי כאמור הינו בתחום עבירות הסמים. יש להביא ממצא זה, במניין השיקולים בבחינת אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

לא בלי התלבטות, ולאור חומרת מעשי האלימות שבוצעו בבית העסק הנ"ל, הסיכון שנשקף לנוכחים שם, חלקו של המשיב בהם, ועברו הפלילי כאמור, מחד, ולאור העובדה כי הוא לא הורשע בעברו בעבירות אלימות כלל, ועוצמת הזיהוי לגבי מעשה התקיפה, מאידך, מצאתי להורות על קבלת תסקיר מעצר, טרם הכרעה בשאלת אפשרות שחרורו של המשיב בחלופת מעצר.