מדינת ישראל נ' טפרה גדפאו

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 01.05.09, בשעה 0030, נהג רכב ברחוב האצל 8 בנתניה, בהיותו שיכור, ובדגימת אויר נשוף שנערכה לו, נמצא ריכוז של 685 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, ריכוז העולה על המותר.

הנאשם כפר בביצוע העבירה, טען כי לא היה שיכור וכפר גם בתקינות מכשיר הנשיפה.

מטעם התביעה העידו 4 עדי תביעה והנאשם העיד להגנתו.

ע.ת.1, עינב ליאן, הפעילה את מכשיר הינשוף וביצעה לנאשם בדיקת נשיפה. על פי פלט בדיקת נשיפה (ת/5) נמצא כי הבדיקה נערכה ברחוב האצל 8 בנתניה, בשעה 0120. בבדיקה ראשונה התקבלה תוצאה של 685 מיקרו גרם אלכוהול ובבדיקה השנייה התקבלה תוצאה של 710 מיקרו גרם אלכוהול.

טרם הפעלת הינשוף ביצעה העדה בדיקת כיול ומכשיר הינשוף נמצא תקין. על גבי פלט הכיול (ת/4) רשמה העדה את ערך הגז בבלון הכיול - 348.8. בפלט מופיעות התוצאות שהתקבלו בשתי בדיקות הכיול - 352 ו-349.

העדה בדקה קיומם של מאפייני שכרות ומצאה כי נדף מפיו ריח אלכוהול חזק, הופעתו הייתה מסודרת והגיב לעניין. הנאשם היה יציב בעמידה, בהליכה על קו לא הצמיד עקב לאגודל והתנדנד, והשתמש ביד לא נכונה לביצוע אחד המבחנים של הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות. העדה התרשמה מכך שהנאשם נמצא תחת השפעה בינונית של אלכוהול (ת/3, סעיפים 4 ו-7).

תגובת הנאשם לעדה הייתה, " היה לי יום הולדת של 30 וחגגתי במסעדה. שתיתי 2 כוסות יין

ובירה " (ת/1). ברכב נמצאו 2 בקבוקי יין ו-2 כוסות.

העדה ווידאה כי מרגע עיכובו של הנאשם ועד לבדיקה נשמר התנאי של 15 דקות בהן הנאשם לא אכל, לא שתה, לא הקיא ולא עישן.

לדברי העדה, הנאשם נעצר על ידי ע.ת.4 בשעה 0030, והיא הגיע למקום והחלה לטפל בנאשם בשעה 0110 לערך. (עמוד 11 שו' 1-6). העדה פעלה בצוות ביחד עם ע.ת.3.

ע.ת.2, שחר צברי, טכנאי ממעבדת מכשור ואכיפה של המשטרה. העד ערך ביקורת תקופתית לינשוף ביום 26.4.09 ומצא אותו תקין. באמצעות העד הוגשו, טופס ביקורת תקופתית, כרטיס מכשיר, תע"צ ותעודת בלון יחידה. העד העיד כי לפי תעודת הבלון תוקף הבלון הינו ממאי 2008 עד מאי 2010.

ע.ת.3, עמי פוקס, רשם דו"ח עיכוב לנאשם בשעה 0130. לפי הדו"ח עוכב הנאשם בשעה 0030. העד פעל ביחד עם ע.ת.1. שניהם הגיעו לרחוב האצל על פי קריאתו של ע.ת.4.

ע.ת.4, דורון עוזרי, רשם דו"ח פעולה (ת/13) לפיו, בשעה 0030 עצר את רכבו של הנאשם לאחר שהבחין בנאשם משתמש בטלפון נייד במהלך נסיעה. הנאשם נעצר בתחנת אוטובוס ברחוב פתח תקוה ולפתע המשיך בנסיעה ופנה ימינה לרחוב האצל. מרגע עצירת הנאשם היה עמו העד בקשר עין רצוף והנאשם לא אכל, לא שתה ולא עישן. העד הסביר כי השעה 0100 המופיעה בת/13 מבטאת את השעה בה הודיע למוקד המשטרתי לפתוח אירוע. העד העיד כי ע.ת.1 נקראה להגיע למקום על מנת לבצע בדיקת נשיפה.

הנאשם העיד להגנתו ואמר כי חגג במסעדה את יום הולדתו ושתה שתי כוסות יין ובקבוק בירה קטן (עמוד 18 שו' 28). את בדיקת הנשיפון ביצע שלוש פעמים והיא הייתה תקינה. השוטרים לחצו עליו לנשוף בינשוף . הבקבוקים שהיו ברכבו היו סגורים. לדבריו, הצליח לבצע את בדיקת המאפיינים.

לאחר ששמעתי ובחנתי את העדויות והראיות, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג בשכרות על פי בדיקת הנשיפה שנערכה לו וכי מאפייני התנהגותו של הנאשם מחזקים את תוצאת הבדיקה.

ואלה נימוקי החלטתי :

בעפ"ת (מחוזי ירושלים) 25457-04-10, מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי, נקבעה חזקת אמינות מכשיר הינשוף. נפסק כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר חוקי אמין ומדויק, וראוי לשמש לאכיפה של עבירת הנהיגה בשכרות. שולי הביטחון של רף האכיפה הועמדו על 290 מיקרו גרם לליטר אוויר נשוף.

תוצאות בדיקת הנשיפה מצביעות על רמת אלכוהול העולה על רף האכיפה.

התביעה עמדה בהוכחת תקינותו של מכשיר הינשוף הן באמצעות בדיקת כיול יומית שנערכה על ידי ע.ת.1 והן באמצעות בדיקת תקינות תקופתית על פי מסמכי המעבדה שהוצגו על ידי ע.ת.2.