מדינת ישראל נ' טנינה(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום בעבירות כדלקמן:

כניסה לישראל שלא כחוק עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.

הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

התחזות לאדם אחר על פי סעיף 441 (1) לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"א, 16/11/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

גזר דין

השאלה העומדת במחלוקת לדיון היא מה עונשו של הנאשם לאחר שנכנס לישראל שלא כדין, ועבר עבירות נילוות לאותה כניסה שלא כדין.

תכלית הענישה במקרה זה, כפי שברור לכולנו היא תכלית בטחונית. אין בכך כדי לומר שהנאשם לעצמו מהווה סיכון בטחוני אלא שנסיבות הזמן והמקום הן שרשויות הבטחון אינן יכולות להבחין בין אלה הנכנסים לישראל ושוהים בה אך ורק לצורך עבודה לבין אחרים הנכנסים לישראל כדי לפגוע בתושביה.

אינני מתעלם מכך שענישה היא ענישה אינדיווידואלית, אינני מתעלם מכך שענישה הרלוונטית לעבירות אלה, היא תלויית זמן ומקום, ובמיוחד תלויית זמן. יחד עם זאת, נראה לי שאין להסתפק בעונש של מאסר מותנה בלבד, אלא שיש להשיג את תכלית הענישה באמצעות מאסר בפועל.

ואלה העונשים שאני משית על הנאשם:

45 ימי מאסר.

עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם 25/10/2010.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל, עבירה כנגד שוטרים והתחזות לאדם אחר.

אינני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"א, 16/11/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

הוקלד על ידי: יפעת מינאי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: