מדינת ישראל נ' טנוס

בפני

כב' השופטת עדי במביליה-אינשטיין

הכרעת דין

בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בהתאם לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

פרשת התביעה:

במסגרת פרשת התביעה העיד בפניי מר סעדה יצחק, המשרת בימת"א עמקים מזה 18 שנים. העד הבהיר כי אין בינו לבין הנאשם הכרות מוקדמת כלשהי.

באמצעות העד הוגשה "הודעת תשלום קנס" מיום 30/12/07 שסומנה ת/1. בדו"ח ת/1 תיאר העד את נסיבות המקרה באופן מפורט וברור.

לפי הדו"ח, נהג הנאשם באוטובוס ציבורי-זעיר מכוון כללי יפיע לכוון כללי נהלל.

אותה עת, ישב העד בתוך ניידת משטרה, שחנתה בשולי הדרך של הנתיב הנגדי, ואכף מהירות באמצעות מכשיר "הדבורה", כשהוא מכוון את המכשיר לבחון את מהירות התנועה הבאה מולו, בנתיב בו נסע הנאשם.

העד מציין כי הבחין בנאשם נוסע מולו בודד והמכשיר הראה כי הנאשם נוהג במהירות של 118 קמ"ש, לאחר הפחתה – 113 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הנה 80 קמ"ש.

העד סימן לנאשם לעצור באמצעות הבהוב אורות, הנאשם עצר ומבלי להמתין לשוטר המשיך מיד בנסיעה. העד ביצע פרסה ועצר את הנאשם כ-200-250 מ' מהמקום, תוך שמירת קשר עין רצוף.

לפי הרשום בדו"ח, בעת שהוקרא הדו"ח לנאשם, השיב הנאשם: "אין לי מה לומר".

בעדותו בפניי הוסיף העד כי רשם את דברי הנהג בדו"ח כפי שהנאשם מסרם לו, לא השמיט ולא הוסיף פרטים.

העד הביא בפני בית המשפט את פרטי מיומנותו בהפעלת מכשיר הדבורה והציג תעודת הסמכה להפעלתו. עוד הציג העד את זכרון הדברים, אשר סומן ת/2, המתעד את אופן ביצוע הבדיקה באמצעות המכשיר ומבהיר כי מולאו תנאי הקבילות של המכשיר.

בעדותו בבית המשפט הסביר העד כי לא היו כלי רכב נוספים בינו לבין הנאשם, בנתיב נסיעת הנאשם, בעת מדידת מהירות נסיעת הנאשם וכי הניידת חנתה לאורך כל פעולת המדידה.

עוד הבהיר העד כי בעת מדידת מהירות נסיעת הנאשם, היה הנאשם לבדו בנתיב בו נסע. לא היו כלי רכב מאחוריו או לפניו.

פרשת ההגנה:

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם.

הנאשם הסביר כי הוא משמש כנהג, המסיע עובדים באוטובוס זעיר, על ציר נסיעה טבעון-נצרת. במועד הנקוב בדו"ח ת/1 הוריד עובדים במפעל טאוור במגדל העמק ובדרך חזרה לכוון נהלל, הבחין בניידת, בה ישב העד יצחק סעדה, חונה בנתיב הנגדי.