מדינת ישראל נ' טמפלברג(עציר)

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. הנאשם הואשם כי ביום 18.04.10 בין השעות 10:00 ל-11:00 או בסמוך, פרץ לדירת מגורים שבשד' נווה יעקב 1 בירושלים וגנב מהבית כסף, שעונים ותכשיטים שונים.

הראייה המרכזית מטעם התביעה הייתה בעדותו של הסוכן המשטרתי שמס' 6011 אשר העיד כי ערך תצפית אחר חשוד אחר ששמו בני פוזאילו, ובמהלך התצפית, בשעה 11:09, ראה חשוד שלישי בשם לזר גדייב והנאשם יוצאים מהבית שברח' חיים תורן 32 בפסגת זאב כאשר בידו של הנאשם בגד אותו השליך הנאשם לתוך פח זבל או לידו. על פי עדויות אחרות, בתוך הבגד הייתה שקית ובה נמצאו תכשיטים שנגנבו מהדירה שנפרצה. כל שאר העדויות מטעם התביעה היו עדויות שרשרת (לקשור את הבגד, השקית ותכולתה לדירה שנפרצה) או ראיות אחרות (כגון בדיקת גרסת אליבי שמסר הנאשם).

נשאלת השאלה, כיצד זיהה השוטר 6011 את הנאשם בתור מי שהיה עם החשודים הנוספים ובתור מי שזרק את הבגד עם השקית? בדו"ח התצפית נ/2 רשם השוטר כי זיהה את הנאשם ע"פ תמונה. כשנשאל על כך במהלך עדותו בביהמ"ש, הצביע העד על מוצג ת/9 בתור התמונה שהייתה בפניו בעת ביצוע התצפית (או לפניה) על פיה זיהה את הנאשם. המוצג ת/9 הוא פלט משטרתי שבו מופיעים פרטיו של הנאשם ותמונתו. במסמך זה אין כל סימון שמסמך זה שהיה בפני השוטר במהלך התצפית לצורך זיהוי הנאשם, ולא בכדי. לאחר עיון מדוקדק במסמך שמתי לב כי הפלט הזה הוצא ביום 05.05.10, כשלושה שבועות לאחר הפריצה (ראה תאריך הפלט בפינה השמאלית העליונה). לפיכך, לא יכול להיות שמדובר במסמך שהיה לפני השוטר בעת ביצוע התצפית. השוטר גם העיד כי התצפית הייתה ההזדמנות הראשונה בה ראה את הנאשם במציאות אך הוא מכיר את הנאשם "משכבר הימים" מהתמונה שלו. מכאן, שהשוטר טוען כי הוא גם מכיר את תמונתו של הנאשם מלפני התצפית. ברם, אילו השוטר היה יודע לפני התצפית כיצד נראה הנאשם מתמונות קודמות שהוצגו לפניו, לא היה נזקק השוטר להצגת תמונתו של הנאשם לפניו בעת ביצוע התצפית כדי לזהות את הנאשם. העובדה שהעד העיד כי נזקק לתמונה של הנאשם במהלך ביצוע התצפית כדי לזהות אותו, מוכיחה כי ידע לזהות את הנאשם אך ורק על פי התמונה.

מאחר ואין בפנינו תמונה שעמדה בפני השוטר בעת שערך את התצפית וכביכול זיהה את הנאשם במקום, לא ניתן להסתמך על עדותו של השוטר מעל לכל ספק סביר בתור מי שזיהה את הנאשם במקום. מדובר בחוליה הכרחית בשרשרת ראיות התביעה החסרה להשלמת מארג הראיות.

לאור מסקנה זו, מתייתר הדיון בטענות אחרות שהועלו על ידי ההגנה כגון, הטענה שלא הובאו ראיות להוכחת המרחק בין מקום הפריצה לבין המקום בו נצפה הנאשם כדי להוכיח שיכול היה להספיק להגיע ממקום הפריצה למקום התצפית במסגרת הזמן הידועה למאשימה, הטענה כי חל מחדל חקירתי בכך שלא בוצע איכון לטלפון הנייד של הנאשם כדי ללמוד על מקום הימצאותו בשעות הרלוונטיות והטענה כי חלה אפליה בין הנאשם לבין החשודים הנוספים בפרשה שלא הועמדו לדין.

המאשימה הצליחה לקעקע את גרסת האליבי שמסר הנאשם והצביעה בין היתר על הגרסה הכבושה של הנאשם באשר למקום הימצאותו בשעות הרלוונטיות ועל בקיעים בעדויות עדי ההגנה שתמכו בגרסה, שהם חברתו לחיים של הנאשם וחברו בני נסימוב. אין בכל אלה כדי להשלים את החוסר בראיות התביעה כדי להוכיח ואף לכאורה כי הנאשם היה במקום השלכת התכשיטים שנגנבו מהדירה שנצפתה על ידי השוטר 6011.

לאור כל האמור, אני מזכה את הנאשם.

הנאשם ישוחרר היום מן המעצר.

מוצגים שנתפסו מן הנאשם השייכים לו- יוחזרו לו, כגון טלפון נייד.

ניתנה והודעה היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.

שמעון פיינברג , סגן נשיאה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: