מדינת ישראל נ' טלקר(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה מיוחס למשיב חשד בדבר ביצוען של עבירות כניסה למקום מגורים והפרת הוראה חוקית.

ברקע הדברים חשוד המשיב כי פרץ לבית בעיר דימונה.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

יחד עם האמור מדובר בהארכת מעצר שנייה.

המשיב מצוי במעצר מזה 6 ימים.

החשד הסביר כנגד המשיב לא התחזק.

עילת המעצר נובעת בין היתר בשל עברו המכביד של המשיב.

ב"כ המבקשת נשאל כמה זמן לשיטתו צריך לעצור את המשיב והתשובה היתה לפחות עד ליום ה'.

התשובה אינה מניחה את הדעת. אין כל מועד וודאי לסיום החקירה.

במזכר המצוי בתיק, הגורם הבודק מסר לחוקר כי ישנו עומס רב במעבדה והתיק ייבדק לפי תורו.

בשל כך שאין וודאות לתום הבדיקה, מן הראוי לשחרר את המשיב.

למעשה, ניתן היה להבין כי אילו היתה חלופה היתה הסכמה לכך אולם ישנו קושי בשל כך שלמשיב אין כתובת קבועה.

בשקלול הדברים סבור אני שלא יהיה זה מידתי כי המשיב ימשיך לשהות במעצר בשל כך שאינו מתגורר במקום מגורים קבוע ובנסיבות האמורות.

לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לכך שעד ליום 14.7.11 יתייצב הוא בתחנת המשטרה בדימונה, לצורך חתימת נוכחות בשעה 12:00 בכל יום.

המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪.

המשיב יתייצב לחקירה בכל עת שיידרש.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"א, 03/07/2011 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט

החלטה