מדינת ישראל נ' טל ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 21.1.13 ע"ס 31,980 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 29.12.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

יצוין בראשית הדברים, כי קיימת תביעה משפטית קשורה: תביעה כספית מיום 20.5.12 ע"ס 29,333 ₪ שהגישה הנתבעת 2 שבפניי נגד הנתבעת 4 שבפניי בתא"מ (שלום ת"א) 38746-05-12. תביעה קשורה זו קבועה לישיבה מקדמית ראשונה ביום 19.3.14 בפני כב' השופט אילן דפדי. הצדדים בפניי הסכימו כי כל הכרעה שתינתן בתביעה שבפניי תחייבם גם בתביעה הקשורה הנ"ל.

ביום 11.12.13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים. בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומים בכתב, ובעקבות זאת הגישו התובעת, הנתבע 3 והנתבעת 4 סיכומים מטעמם, ואילו הנתבעים 1+2 לא הגישו סיכומים, כאשר בתום הישיבה הנ"ל הבהרתי שאין הכרח להגיש סיכומים ושצד שלא יגישם הדבר לא יפעל לחובתו.

הרכבים המעורבים בתאונה

מדובר בתאונה בה מעורבים 3 רכבים, בסדר הנסיעה הבא (בזמן התאונה):

רכב ראשון: רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה 3 מ.ר. 3971475 (להלן – "הפרטית").

רכב שני: רכב הנתבעים 1+2 – רכב פרטי מתוצרת מזדה משפחתית (MPV) מ.ר. 7253462 (להלן – "המשפחתית").

רכב שלישי: רכב הנתבעים 3+4 – אוטובוס מתוצרת וולוו מ.ר. 5361368 (להלן – "האוטובוס").

הצדדים

התובעת – תובעת כבעלת הפרטית.

הנתבע 1 – נתבע כנהג המשפחתית.

הנתבעת 2 – נתבעת כבעלת וכמשכירת (ולכן גם כמעין מבטחת) המשפחתית.

הנתבע 3 – נתבע כנהג האוטובוס.

הנתבעת 4 – נתבעת כבעלת ו/או כמרשת השימוש באוטובוס ו/או כמעבידת/שולחת הנתבע 3.

מקום ומועד התאונה

מקום התרחשות התאונה: כביש 1 בדרך לירושלים, בקטע שמשער הגיא לכיוון שורש.

שעת התרחשות התאונה: 10:30 (אור יום).

המחלוקות

כתבי הטענות מעלים מחלוקות משני סוגים: מחלוקת בשאלת האחריות לקרות התאונה ומחלוקת בשאלת זיקתה של הנתבעת 4 לתביעה, בשים לב לטענתה לפיה האוטובוס לא היה בבעלותה במועד התאונה ובשים לב לטענת הנתבע 3 לפיה נהג באוטובוס כעובד של חברה אחרת.