מדינת ישראל נ' טיס

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירה של נהיגה בשיכרות, כאשר ביום 14.1.11 נערכה לו בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר "ינשוף" ונתגלה ריכוז של אלכוהול כ- פי 2 מכמות המינימלית הנחשבת כשיכרות לפי החוק.

אין מחלוקת כי מדובר בעבירה חמורה וכי ריכוז זה הינו גבוה וכפול מהרמת המינימלית הנחשבת כשיכרות כאמור.

הנאשם נוהג משנת 99', צבר לחובתו 17 הרשעות קודמות, ביניהן הרשעה קודמת משנת 2005 בגין נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים וכן הרשעה נוספת בגין נהיגה בזמן פסילה.

העבירות בוצעו במהלך השנים 2004 ו - 2005.

פסילות על תנאי שהוטלו בתיקים אלו כבר חלפו ואינן ברי הפעלה במקרה דנן.

נוכח עברו התעבורתי המכביד ובהתחשב בחומרת העבירה, נפסל הנאשם עד תום ההליכים והתביעה ועותרת עכשיו להטיל על הנאשם – בין היתר – עונש מאסר בפועל וכן פסילה מלקבל רשיון נהיגה לתקופה ארוכה.

ב"כ הנאשם פירט את נסיבות האישיות הקשות של הנאשם שמנסה לשקם את עצמו ולפרנס לא רק את עצמו אלא גם את הוריו החולים והמבוגרים בכבוד.

עיקר בקשה של ב"כ הנאשם הינו – כמובן – לא להטיל על הנאשם מאסר בפועל וגם לסווג את עונש הפסילה בכך שיותר לנאשם להמשיך לרכוב על רכב דו גלגלי כדי שיכול להמשיך לעבוד בתור שליח.

בתמיכה לבקשה זו, התייצב בפני בית המשפט אתמול מר עופר כהן שהצהיר בפני בית המשפט שמכיר את המשפחה ובתור "גמילת חסדים" מוכן ומעונין להעסיק את הנאשם בתור שליח.

בית המשפט שקל תחילה אם אין מקום לדחות את המשפט לשם קבלת תסקיר שירות המבחן, אולם נוכח הצורך להמתנה לתקופה ארוכה בשל העומס הרב המוטל על שירות המבחן יצא כי הנאשם ישאר פסול עד תום הליכים עוד הרבה זמן, ולכן הגעתי לכלל מסקנה במיוחד כאשר אינני סבור שיש מקום להטיל על הנאשם מאסר בפועל, כי עדיף שהמשפט יסתיים היום.

יש להדגיש כי העבירות הקודמות בוצעו לפני מספר שנים כאשר הנאשם היה צעיר יותר וטרם לקח את עצמו בידיים, תוך החלטה לפתוח דף חדש ולשקם את עצמו. הוא אומר כי עשה טעות ויודע שעכשיו הוא צריך לשלם את המחיר.

גם אם אין חולקים שמחובת בית המשפט להטיל עונשים המצביעים על חומרת מעשיו והסיכון שגורם נהיגה בשיכרות, חייב גם בית המשפט לקחת בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם ואם אפשר לאיין את המסוכנות וגם לאפשר לנאשם להמשיך להתפרנס, נראה לי שבית המשפט אינו פטור מלשקול ולבדוק אפשרות כזו.

הנני גם לוקח בחשבון שהנאשם כבר פסול מלנהוג על כל סוגי כלי רכב מזה כחודשיים ימים וכי הרכב שהוא מבקש לנהוג בו – קרי רכב דו גלגלי עד 50 סמ"ק – שהינו למעשה הרכב הכי קטן וקל וממנו ניתן לקבוע שלא צפויה סכנה רבה ליתר עוברי הדרך.

במצב עניינים זה, החלטתי להיענות בחיוב לבקשתו של הנאשם לסווג את הפסילה כדי שיכול להמשיך להתפרנס.

בסוגייה זו הנני להפנות לסעיף 36 א לפק' התעבורה המאפשרת סיווג הפסילה "לגבי סוג מסוים של רכב ". הנני להפנות להחלטות שניתנו ב – ע.פ. (מחוזי חיפה) 3359/08 , ע.פ. (מחוזי באר שבע) 5073/08.

כמו כן ב- ב.ש. 5731/08 (מחוזי ירושלים) ביטון נ' מ"י החליט בית המשפט לסווג פסילה עד תום הליכים של נאשם כדי לאפשר לו לנהוג על ציוד כבד במסגרת הצבא.

יש גם התיחסות לאפשרות של סיווג לנהיגה בשעות היום ב – ע.פ. (מחוזי ת"א) 7095/09.

עוד ב – ע.פ. מחוזי באר שבע 5073/08 שמתיחס גם כן לעבירה של שיכרות, הוחלט על סיווג הפסילה אחרי שנה לאפשר לנאשם לנהוג בשנה השניה של הפסילה על רכב כבד מסוג משא מעל 15 טון.

מאחר ודוגמאות אלה יש הכרה באפשרות לסווג פסילה אפילו בעבירה של שיכרות, החלטתי כאמור לאמץ אפשרות זו.