מדינת ישראל נ' טזזו(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עוה"ד נויה שטרק (עוה"ד איילת גיל)

הנאשם הובא ע"י שב"ס וב"כ עוה"ד עליזה כשכאש

הכרעת דין

1.הנאשם הואשם בדרישת נכס באיומים, בתקיפה לשם גניבה, בהכשלת שוטר ובהכשלת מעצר.

2.הנאשם הודה, בסופו של יום, בעבירות של הכשלת שוטר והכשלת מעצר. גדר המחלוקת אך באשר לעבירות אשר נטען כי בוצעו כלפי המתלונן, טקלברן גברמיקאל הנסה, עובד זר מאריתריאה, אשר מסר עדות מוקדמת.

3.המתלונן שוהה בארץ כשנה. עבד ב"קפה לונדון" מזה כ - 9 חודשים.

כתב האישום מבוסס על הודעתו במשטרה - נ/2. לדבריו, כשעבד ברחבת "קפה לונדון" בגפו, בנקיון, בשעה 02:30 לערך, הגיע הנאשם.

הנאשם דרש כסף ותגובתו היתה שאין לו. הנאשם אמר שיביא לו חשיש תמורת כסף. הוא הבהיר שאינו מעוניין בחשיש ושאין לו כסף. אז שלף הנאשם מכיס מכנסיו סכין גדולה, איים באמצעותה ודרש כסף. הוא נעתר ומסר לידיו 50 ₪. הנאשם הלך והוא המשיך לנקות.

בשעה 03:30 לערך חזר הנאשם, הוציא אצבע חשיש וביקש תמורתה כסף. הוא הבהיר שאין לו ומה שהיה כבר נתן. בשלב הזה הנאשם לקח לחמניה עם שמנת וזרק לו על הפנים. אח"כ לקח כסא עץ, זרק עליו ופגע לו בכתף ובעורף. אז ירק בפניו, תפס בצווארו והוא חייג למשטרה. הנאשם הלך ובחור ישראלי סייע לו לדווח למשטרה. לאחר שהגיעה המשטרה הנאשם חזר בשלישית ונעצר. "...הבחור היה מאוד חזק הוא נלחם עם השוטרים אולי 20 דקות עד שהצליחו לאזוק אותו". אין לו הכרות קודמת עם הנאשם והוא גם לא נזקק לטיפול רפואי. לשאלה האם היה מישהו שראה את התקיפה השיב בשלילה. אמר שהיה לילה ושלא היה אף אחד בכל הפעמים שבא.

4.עדות דומה מסר באשר לארוע מהשעה 02:30. את אותה גרסה מסר גם לשוטרים שהגיעו למקום.

באשר לארוע מהשעה 03:30, מסר עדות שונה במקצת. לדבריו, באותו השלב היה עמו עובד אתיופי שעובד ממול. עובד אשר סיים את עבודתו ועשה דרכו הביתה. הם שוחחו מספר דקות והנאשם חזר.

הפעם דיבר עם אותו עובד באמהרית. הוא אמר לו תן כסף וקח חשיש "...סוג החשיש זה לא מה שראיתי בהתחלה, הוא הביא משהו אחר" (עמ' 4 ש' 25 - 26). הוא אמר לאותו חבר שלא יתן לו כסף מאחר והוא כבר נתן 50 ₪. החבר הלך לצד והסתתר כיוון שפחד. הוא נשאר עם הנאשם. הנאשם שוב ביקש 50 ₪. הוא אמר שאין לו עוד. מהפחד הציע לו לאכול, כדי שיעזוב אותו. בשלב הזה הנאשם מרח עליו שמנת, תפס בחולצה, חנק אותו וירק עליו. כן דחף כיסא שפגע בו. הוא פחד והתקשר, בנוכחותו, למשטרה. אז ברח הנאשם. הוא ביקש מהחבר שיתפוס אותו.

5.מאחר ולא הזכיר את אותו חבר בהודעתו במשטרה נחקר אודותיו ממושכות בחקירה הנגדית.

כשנשאל היכן היה החבר כשהתקשר למשטרה והיכן היה הנאשם אמר "כשהייתי מתקשר הוא חנק ותפס אותי ואז לא יכולתי להסביר למשטרה, לא ידעתי לדבר עברית. אז חבר שלי תפס את הבחור ואז הם ביניהם דחפו אחד את השני. אמרתי לו תעזוב אותו יש לו סכין תתרחק ממנו, אז הוא הלך" (עמ' 9 ש' 17 - 19).

בשלב הזה ראה בחור ישראלי וביקש ממנו לסייע לו בשיחה עם המשטרה.

כשהוטח בפניו שלא סיפר על החבר במשטרה השיב שסיפר על מה שקרה לו, שלא שאלו ושהוא היה מבוהל. כן אמר שהחבר היה שם כשהמשטרה הגיעה.

6.בחקירה הנגדית הוסיף שהנאשם עשה שימוש בסכין גם בארוע השני. שהסכין היתה לו ביד בזמן שזרק עליו את האוכל והוא ממש פחד. הוא ניקה את הפנים ולא הבחין היכן הנאשם שם את הסכין. הוא לא ידע לומר האם החבר שהסתתר בצד ראה את הסכין.

7.מאחר ולא הצביע על החבר בפני השוטרים שהגיעו למקום, וגם לא מסר אודותיו דבר במשטרה, על אף שנשאל האם היה מישהו שראה את התקיפה, לא נתבקש החבר למסור את עדותו.

8.מכל מקום, תימוכין לעדותו בעדויות הבחור הישראלי שסייע לו, השוטרים שהגיעו למקום ובעיקר הנאשם.