מדינת ישראל נ' טויטו

החלטה

בפניי בקשה מיום 9/12/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 18/11/10 בהעדר התייצבות המבקשת לדיון ביום 14/11/10.

לטענת המבקשת, המדובר בדו"ח שניתן לה ביום 17/4/08 אשר המבקשת ביקשה להישפט בגינו.

לשיטתה, המדובר בדו"ח המוכר לה היטב וזאת בשל ריבוי ההליכים סביבו. לשיטתה, לו ידעה על מועד הדיון בגין דו"ח זה בוודאי שהיתה מתייצבת שהרי, היא זו שביקשה קביעתו של דו"ח זה לדיון באמצעות בקשת רשות להישפט אשר הוגשה לבית משפט לתעבורה בבאר שבע, שם נעתר השופט לבקשתה והורה למחוק את ההרשעה בגין דו"ח זה מגיליון ההרשעות והורה כי תגיש בקשה מתאימה לקביעת מועד דיון.

לטענת המבקשת בבקשתה, עיון בתיק בית המשפט העלה כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתה ונמסרה לאימה , אשר ככל הנראה בשל טעות, לא מסרה ההזמנה לדיון לידיה.

ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד לבקשה.

לשיטתו, מדובר בבקשה מקוממת של נאשמת אשר אין לה דין ואין לה דין. לאחר שטרטרה את משטרת ישראל ואת בית המשפט, וקיבלה הארכת מועד להישפט, היא לא טרחה להתיצב לדיון למרות שזומנה כדין. ההזמנה נמסרה לאם הנאשמת. על הנאשמת היה לברר את מועד משפטה ולא לעצום עניה.עוד לטענתו, אם יעתר בית משפט לבקשה זו תעתור התביעה להוצאות גבוהות ביותר.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקשת סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיון.

ההזמנה לדיון נמסרה כדין- לאם המבקשת. במצב דברים זה, בו הגישה המבקשת בקשה להישפט ובמיוחד כאשר המדובר בדו"ח המוכר למבקשת היטב ואשר לגביו התנהלו משכבר הליכים קודמים, היה עליה לברר מועד הדיון הקבוע אף אם לא קיבלה לידיה ההזמנה לדיון.

אולם, מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשמת עיוות דין. המדובר בדו"ח אשר לגביו ניתנה למבקשת רשות להישפט. המבקשת טוענת בתצהירה כי יום למחרת מתן הדו"ח יצר עימה קשר עורך הדו"ח השוטר כפיר כחלון טלפונית והודיעה לה כי נפלה טעות בדו"ח וכי עליה לשלם 750 ₪ במקום 250 ₪. עוד לשיטתה, היא הגישה בקשה לקיים דיון לעניין הדו"ח בשל התנהלותו הלקויה של השוטר.

סבורני, כי יש לבחון טענותיה של המבקשת אף לנוכח גזר הדין המכביד שניתן בעניינה ובהיעדר התייצבות.

לאור כלל הדברים האמורים , אני מורה על ביטול פסק הדין.

אני קובע את התיק למענה ליום 13/2/11 בשעה 16:00.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"א, 21 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: