מדינת ישראל נ' טובול(עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים על פי סעיף 21(א)  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

יחד עם בקשה זו הוגש כתב אישום, המייחס למשיב, ביצוע שבעה מעשי שוד, עבירות בניגוד לסעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977,( להלן- "החוק"). ועבירת גניבה בניגוד לסעיף 384 לחוק.

מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיב נכנס בשבעה מקרים שונים, שהתקיימו בין החודשים פברואר 2009 לאוקטובר 2009לסניפי בנק באזור המרכז וביצע מעשי שוד.

המשיב נכנס לסניפי הבנק כשהוא חבוש כובע מצחייה ומצויד בתיק ובפתק שהוכן מבעוד מועד ובו נכתבו המילים "זה שוד". בחלק מן המקרים לכיתוב "זה שוד" התווסף ציור של אקדח.

בחלק מן המקרים הללו, איים המשיב על הכספריות שאם לא יפעלו לפי דרישתו יירה בהן.

הכספריות מסרו למשיב סכומי כסף גבוהים, סך כולל של שבעת מקרי השוד הינו 101,610 ₪

האישום השמיני לכתב האישום מייחס למשיב עבירת גניבה, לפיה נכנס לסניף בנק וניצל הזדמנות בה עזבה הכספרית את העמדה למספר רגעים. המשיב נכנס לעמדת הכספרית ונטל מהכספת בעמדה את הכסף שהיה בתוכו.

129371

ב"כ המבקשת טוענת, כי בידיה תשתית ראייתית מוצקה שיש בה כדי לבסס את המיוחס למשיב, בין היתר –

חוות דעת ממעבדת טביעות אצבע לפיה נמצאה התאמה בין טביעת אצבע בבנק הנזכר באישום השביעי לבין טביעת האצבע של המשיב.

סרטים ותמונות ממצלמות האבטחה בבנקים בחלקן נראים פניו של המשיב בבירור.

( הסרטים הללו מצביעים על שיטת פעולה זהה בכל המקרים).

הודעת אשתו של המשיב המזהה את המשיב בסרטי המצלמות האבטחה כמי שמבצע את אירועי השוד השונים.

הודעות הכספריות באירועי השוד השונים אשר מתארות את המשיב ואת שיטת הפעולה בה נקט, כאשר מדובר בשיטת פעולה זהה.

הודעת מאבטח הבנק אשר זיהה מספר חלקי של רכב שנמלט ממקום האירוע ולאחר מכן אותר כרכב שנמצא בשימושו של המשיב.

לסיכום טענה, כי מעשיו של המשיב מקימים את עילת המעצר הקבועה בסעיף 21 (א)(1)(ב) לחוק המעצרים.  

כמו כן, קיים יסוד סביר כי באם ישוחרר המשיב לחלופה יסכן המשיב את בטחון הציבור ורכושו, באשר המשיב נהג בקור רוח ובעזות מצח עת ששדד פעם אחר פעם סניפי בנק שונים לאור יום ונמלט עם הכסף.

ב"כ המשיב טוען באשר לאישום השביעי, כי נלקחו 10 מעתקים של ט.א. רק מעתק אחד נמצא זהה ל-ט.א. של המשיב, למרות שנראה כי אותו שודד על פי התיאור ניגש וביצע חיפוש במספר מגירות. יש לכאורה זיהוי של אותו מעתק מתוך 10 ושייך לכאורה למשיב.

לכן תמוהה העובדה כי רק מעתק אחד נמצא מתאים ל-ט.א. של המשיב.