מדינת ישראל נ' טאטור

החלטה

המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של החשוד ב-8 ימים, לשם המשך חקירת החשד לביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע ושימוש ברכב ללא רשות.

על פי החשד, קשר החשוד קשר ביום 22.11.10 יחד עם אחרים, אשר על פיו שדדו את המתלונן וגרמו לו לחבלות בכוונה מחמירה, וכן גנבו את רכבו.

בהחלטה מיום 14.3.11, שבה הוריתי על הארכת מעצרו של החשוד ב-7 ימים, ציינתי כי לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי מתקיימות ראיות לכאורה הקושרות את החשוד לחשדות המיוחסים לו, כי מדובר בעבירות שנעברו באופן מתוכנן ע"י מספר אנשים, באכזריות רבה, ותוך גרימת חבלות גופניות קשות, באופן המלמד על מסוכנות גבוהה ביותר. כן קבעתי כי קיים בנסיבות העניין גם חשש לשיבוש החקירה. קביעות אלה שקבעתי באותה החלטה, שרירות וקיימות אף היום.

על החלטה זו הגיש החשוד ערר לבית המשפט המחוזי (עמ"י 27730-03-11). בהחלטה מיום 16.3.11 קיבל כב' הנשיא את הערר באופן חלקי, תוך שהוא קובע כי בנסיבות העניין, לא היה מקום לקצוב את תקופת המעצר לשבעה ימים, כפי שנקבע בהחלטתי, אלא בחמישה ימים בלבד, על מנת לאפשר לבית המשפט לחזור ולבחון את אופן התקדמות החקירה, את מידת מעורבותו של החשוד והאם חל שינוי בעילות המעצר על בסיס המידע שנאסף עד למועד זה.

משכך, קוצרה תקופת מעצרו של החשוד עד היום. בסיפה להחלטתו, קובע כב' הנשיא במפורש כי אין בקיצור תקופת המעצר כדי לחסום את דרכה של המשטרה להגיש לבית משפט זה בקשה נוספת להארכת המעצר, אם תמצא לנכון לעשות כן, ובמקרה כזה – תיבחן בין השאר השאלה אם נותרו עדיין הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כאשר העורר נתון במעצר.

כפי שציינתי לעיל, לא חל, על פי הבנתי, כל שינוי בעילות המעצר שבגינן הוארך מעצרו של החשוד בישיבה הקודמת. כמו אז, גם היום סבורני כי האירועים נשוא תיק זה מקימים עילת מעצר של מסוכנות במלוא עוצמתה, וכן סבורני כי החשש לשיבוש החקירה מתקיים אף הוא, ויש בשחרורו של החשוד בשלב זה כדי לשבשה.

השאלה העומדת כיום לפתחי היא האם נותרו עדיין פעולות חקירה שאותן מבקשת המשטרה לבצע, ושאותן לא ניתן לבצע אלא כאשר החשוד נתון במעצר. סבורני כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב.

בדוח הסודי שהוגש לעיוני וסומן על ידי, וכן בהשלמה לדוח הסודי בכתב ידו של החוקר שהוגשה וסומנה אף היא על ידי, מפורטות רשימת פעולות החקירה שמבקשת המשטרה לבצע, וכן ניתן גם הסבר מדוע לא ניתן לבצע פעולות אלה אלא כאשר החשוד נתון במעצר.

מקבלת אני את הסבריו של החוקר. סבורני כי פעולות החקירה שמבקשת המשטרה לבצע בימים הקרובים טעונות ביצוע בטרם שחרורו של החשוד, שכן בשחרורו יש כדי לפגוע בהן, ואולי אף לסכל חלק מהן כליל.

הסנגור טוען כי אין הצדקה להמשך המעצר, וכי יש להעדיף את חירותו של החשוד על פני בקשתה של המשטרה. לטענתו, אין כל מניעה לבצע את הפעולות הנותרות כאשר החשוד נמצא בחלופת מעצר.

נוכח הדברים שפורטו לעיל, מסקנתי היא כי לא ניתן לבצע את אותן פעולות כאשר החשוד נתון במעצר, וממילא לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר. סבורני גם כי נוכח החומרה הרבה והסכנה הרבה הנובעת מן החשודים, קיים אינטרס ציבורי הגובר, בשלב זה, על זכותו של החשוד לחירות, לאפשר למשטרה לבצע את החקירה ללא הפרעה, על מנת להגיע לחקר האמת.

חמישה חשודים אחרים בפרשה עצורים עד ליום 21.3.11, דהיינו למשך 3 ימים נוספים. לא אוכל לקבוע בשלב זה כי תוך 3 ימים אלה תגיע המשטרה למיצוי החקירה, ואולם, בשלב זה סבורני כי אין מקום להאריך את מעצרו של החשוד מעבר לתקופה זו, שאז ניתן יהיה לבצע הערכת מצב כוללת לגבי כל אחד ואחד מהחשודים, ובהתאם לבחון את הצורך בהמשך מעצרו של כל אחד מהם, אם תבקש זאת המשטרה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 21.3.11 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום י"ב באדר ב' התשע"א, 18/03/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, סגנית נשיא

הוקלד על ידי: ניר ברזילי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: