מדינת ישראל נ' טאובי

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1.האישום:

על פי כתב האישום בתאריך 31.7.09 , בשעה 02:57 החנה הנאשם רכב מסוג קרייזלר מספר רישוי 8036960, (להלן "הרכב"), ברחוב רמז בנהריה, על המדרכה במקום שלא הוסדר לחניית רכב.

הוראות החיקוק בהן הואשם הנאשם:

חניית רכב על מדרכה, במקום שלא הוסדר לחניית רכב , עבירה לפי תקנה 72 (א) (2א), לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.מטעם התביעה העיד רס"מ נסים אליאס, המשרת בתחנת נהריה, ערך את הדו"ח (ת/1).

וכן רשם את נסיבות המקרה.

בנסיבות המקרה ציין, כי הבחין ברכב הנאשם, כשהוא חונה על המדרכה עם 4 גללגלים בין מסעדת ספגטים לבין משרדו של עו"ד אושרי שלוש, בבדיקה שערך במסוף הצביעה כי הרכב שייך לנכה וכן על פי תו נכה שהיה ברכב,.

העד הוסיף כי במדרכה עליה חנה הרכב לא נותר די מקום להולכי הרגל לעבור ולעקוף את הרכב.

בחקירתו הנגדית אישר העד כי הרכב חנה בדיוק כפי שהוצג לו בתמונות שהגיש הנאשם וסומנו נ/(1)(2)(3).

לשאלה באם במצב בו עומד הרכב כפי שהוצג בתמונות, ניתן לפתוח את המעלית שברכב על מנת שאפשר יהיה לרדת ממנו, השיב העד, כי לא ניתן במצב זה לפתוח את מעלית הרכב ולצאת ממנו באמצעותה.

העד ציין כי לא היה איש ברכב בשעה שערך את הדו"ח והוסיף כי הוא בדק במסוף שהרכב שייך לנכה והוא אינו יודע כיצד באופן בו חנה על המדרכה ניתן היה לצאת ממנה.

העד ציין כי במרווח שנותר בין הרכב לשפת המדרכה משמאל ולקצה הדרך מימין, היה קושי להולכי רגל לעבור במקום והחוק קובע כי יש להותיר מקום של אחד וחצי מטר לפחות. העד ציין כי המקום מוכר לו היטב ובמקרים רבים ניצפו רכבים של סועדים המגיעים למקום לאור בעיית חניה שיש במקום.

4.מטעם ההגנה העיד הנאשם:

לדבריו, לא החנה את הרכב עם 4 הגלגלים על המדרכה, שכן במצב דברים כזה לא יכול היה לרדת מהרכב, הציג תמונות סומנו נ/4, נ/5, נ/6 ו-נ/7 והוסיף כי לא ניתן לפתוח את המעלית הקיימת ברכב על מנת שיוכל לרדת ממנו בעזרתה, שכן הוא אינו יכול לרדת מן הרכב מצידו של מושב הנהג.

בחקירתו הנגדית ציין הנאשם כי לא הבחין שקיימת במקום חניה המיועדת לנכים, לדבריו בכל פעם שמגיע לאזור בו הוא צריך לרדת מן הרכב, בודק כי במקום כי יש חניה המיועדת לנכים.