מדינת ישראל נ' טאובה(אסיר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מרינה טוניצקי

הנאשם וב"כ עו"ד גיל גבאי

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי ועבירת איומים.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 6/2/06 הקריאה כב' השופטת שריזלי גזר דין שהושת על הנאשם במסגרת ת"פ 4113/05 בבית משפט השלום בת"א, ולאחר מתן גזר הדין, הנאשם צעק כי ימשיך לעבור עבירות וקרע את פרוטוקול הדיון. לאחר שהורד הנאשם לתאי המעצר, איים על השוטר בכך שאמר שאינו חושש מבית המשפט, וכולם יסבלו ממנו, וכולם יזהרו ממנו.

כתב האישום בתיק שצורף

לבקשת הנאשם ובהתאם להודאתו צורף תיק נוסף – ת"פ 13374-12-09 של בית משפט השלום בת"א, בעבירות של גניבה ואיומים.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 5/12/09, הנאשם גנב את תיקה של המתלוננת, בעת שהמתלוננת נפלה והייתה במצוקה, הנאשם ניגש אליה, עשה עצמו כמי שמנסה לעזור לה ובזמן שהייתה על הרצפה, נטל ממנה את תיקה וברח מהמקום.

הנאשם איים על אדם שעבר ברחוב במקרה וראה את המתלוננת זועקת אחר הנאשם, החל לרדוף אחר הנאשם והנאשם איים עליו בכך שאמר לו שיפגע בו.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה עתרה להטלת מאסר בפועל למשך 12 חודשים שיכלול הפעלת מאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם בן 4 חודשים, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

ב"כ המאשימה הפנתה לגליון הרישום הפלילי של הנאשם ולפיו הנאשם עמד לדין במהלך חייו לא פחות מ-18 פעמים ואף ריצה מאסרים ממושכים בפועל.

ב"כ המאשימה טענה כי על-פי גיליון הרישום הפלילי בעברו של הנאשם עבירות אלימות, עבירות רכוש ועבירות של הפרת צו בית משפט, שיבוש מהלכי משפט, בריחה ממשמורת חוקית ועוד.

ב"כ המאשימה טענה כי העבירות עליהן הנאשם עומד לדין בתיק העיקרי ובתיק שצורף הן עבירות חמורות, כל אחת כשלעצמה ובהצטברותן יחד, וכי עתירת המאשימה לעונש מתחשבת בחומרת העבירות מחד, ובנסיבות לקולא מאידך.

ב"כ הנאשם טען כי כתב האישום בתיק העיקרי הינו בגין עבירות שנעברו לפני 6 שנים. הנאשם היה נסער לאחר שנגזר עליו עונש מאסר ממושך, והאיומים אינם במדרג הגבוה של החומרה.

ב"כ הנאשם הפנה לתיקון בכתב האישום בתיק העיקרי, וכן לתיקון בכתב האישום שצורף, וטען כי בתיק המצורף הנאשם לא תכנן לבצע את הגניבה, ואין מדובר בעבירה מתוחכמת. כמו כן, התיק הוחזר למתלוננת, כך שלא נגרם לה נזק כספי.

הנאשם נעצר בתיק שצורף למשך כ- 3 חודשים, ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא, למעט התאווררות, במשך למעלה משנתיים וחצי, ולדברי ב"כ הנאשם מדובר בתקופה ארוכה מאוד.

ב"כ הנאשם הפנה לגילו המבוגר של הנאשם, בן 66 שנים, להודאתו ולחרטתו והחיסכון בזמן השיפוטי.