מדינת ישראל נ' חתוכה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות וזאת בניגוד לתקנה 169 לתקנות התעבורה.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג בקטנוע מ.ר 20-304-60 בשעה 10.00 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בנתיבי אילון מצפון לדרום כשהוא מגיע למחלף חיל השיריון לכיוון הרמזור.

2.השוטר עמד סטטי על שטח הפרדה ליד הרמזור.

המחלוקת בין הצדדים:

האם הנאשם נהג ברכב כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת קולות - כגירסת המאשימה, או כשלאזניו צמודה אוזניה אחת - כגירסת הנאשם.

דיון והכרעה:

1.מטעם המאשימה העידה ע"ת רס"ר ורה אינסרסקי שערכה את הדוח (ת/1). השוטרת העידה ועדותה התבססה על הדוח שערכה ביום הארוע. עפ"י "נסיבות המקרה" הנאשם נסע עם 2 אוזניות בשתי האוזניים בתוך קסדה שחורה, כן צויין בדוח כי היה קשר עין רצוף ושדה הראיה היה פתוח.

עפ"י דברי הנהג: "תוותרי לי אני בדרך למילואים".

2.לדברי הנאשם הוא היה עם אוזנייה אחת בקסדה (ש' 32 עמ' 4 לפר').

לדבריו, כדי שהאוזניה השניה (שאינה באוזן) לא תעוף ברוח הוא מצמיד אותה ללחי עם הקסדה אך היא לא נמצאת באוזן.

גירסה זו מעלה סימני שאלה, שהרי אם רצה הנאשם למנוע שהאוזניה לא תעוף ברוח היה יכול לטמון אותה בתוך החולצה או במעיל הרוח.

3.מעדות השוטרת עולה כ העבירה המיוחסת לנאשם נעברה לנגד עיניה. (ש' 2 בעמ' 4 לפר').

4.דברי הנאשם "תוותרי לי אני בדרך למילואים" הינם בגדר ראשית הודיה.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות השתכנעתי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בנסיבות העניין אני מעדיף את עדות השוטרת על פני עדות הנאשם, זאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי אני עושה זאת על סמך עדות יחידה, לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ג , 3 בפברואר 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: