מדינת ישראל נ' חשאן מגדי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 8/3/09.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מטעם המאשימה העיד השוטר מר כנאעני איסלם, אשר ערך את הדו"ח ת/1 ואישר את תוכנו. בחקירתו הנגדית עמד על תוכן האמור בדו"ח, ממנו עולה כי הנאשם נהג תוך כדי שהוא מחזיק טלפון נייד ביד ימין בצמוד לאוזן ימין, כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, העד נסע אחריו תוך שהוא שומר עימו על קשר עין רצוף עד לעצירתו.

יצוין כי העד לא הצליח לפענח את המילה הרביעית בתגובת הנהג והעלה השערה כי מדובר במילים "לא דיברתי" (ולמעשה מדובר במילה "סטודנט" – ג.ק)

הנאשם העיד להגנתו כי שיחרר את החגורה ודיבר בטלפון רק לאחר שעצר עצירה מלאה ליד המכולת ובעת הנסיעה היה חגור ולא עשה שימוש בטלפון נייד.

בחקירתו הנגדית, אישר הנאשם כי כאשר הוא מדבר בטלפון הוא עושה זאת ביד ימין, וכן ציין כי לא הבחין בשוטר עת חלף על פניו.

דיון והכרעה:

עדותו של השוטר עשתה עלי רושם אמין, ואני מאמץ את האמור בדו"ח ואת עדותו בבית המשפט.

העד השיב על כל אשר נשאל, לא ניסה לחמוק ממתן תשובות, ולא מצאתי כל סתירות בעדותו.

אשר לתגובת הנאשם במועד קבלת הדו"ח "אני מצטער, אני סטודנט תעזור לי" אני קובע כי הדברים אכן נאמרו על ידו לשוטר אשר רשם אותם בדו"ח.

בהקשר זה הנאשם אישר לבית המשפט כי הוא אכן היה סטודנט באותו מועד, ולא הייתה לשוטר שום דרך לדעת זאת אלא מפי הנאשם עצמו.

גרסתו של הנאשם לפיה לא דיבר בטלפון והיה חגור, אינה מתיישבת עם תגובתו במועד קבלת הדו"ח, תגובה המהווה ראשית הודייה. עדותו בבית המשפט מהווה גרסה כבושה על כל המשתמע מכך.

אני מאמץ את גיסתו של השוטר ודוחה את גרסתו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל כל ספק סביר את עובדות כתב האישום ובהתאם אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

גזר דין

לנוכח מהות העבירה, עברו התעבורתי של הנאשם וטיעוני הצדדים, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן:

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך   1200 ₪.