מדינת ישראל נ' חרמון

גזר דין

כתב האישום

1.הנאשם, עקיבא חרמון, נאשם והודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 28.6.08, יום שבת, בשעות הצהרים, סמוך לבית כנסת, תקף את המתלונן במכות אגרוף בפלג גופו העליון, וכתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול רפואי בבי"ח.

תסקיר שירות המבחן

2.לפי תסקיר שירות המבחן, הנאשם נשוי ואב ל- 3 ילדים, עובד בשוק הסיטונאי כסדרן ופורק סחורה. הנאשם הוא בן למשפחת מצוקה, הוריו גרושים, אביו אלכוהוליסט שריצה בעבר תקופות מאסר. בילדותו, אביו של הנאשם נטש את המשפחה והותירה ללא אמצעי מחייה. בבגרותו האב חזר להתגורר בבית אך יחסו השפיע לרעה על עולמו של הנאשם. הנאשם התחנך במסגרת פנימייתית קדמה עד גיל 18, החל להשתמש בסמים ואלכוהול בגיל צעיר, אך הצליח לסיים 12 שנות לימוד. הנאשם התגייס לצה"ל ושירת שירות חלקי, שוחרר בשל אי התאמה לאחר שנפקד וריצה עונש מאסר בכלא צבאי. בשנת 1997 הנאשם נישא וכיום לו ולאשתו 3 ילדים צעירים.

3.בשנת 2006 הנאשם נאסר, ובמהלך מאסרו השתתף בפרויקט טיפולי בכלא ניצן ועבר תכנית טיפולית אינטנסיבית בבעיות ההתמכרות וההתרשמות היתה כי הוא משתלב בתהליך הטיפולי, לומד להעזר ועורך מאמץ לשפר את חייו. הנאשם גילה התנהגות טובה בכלא, נטל חלק בקורסים שונים ועבר סדנאות לשליטה בכעסים ומודעות עצמית ובתחומים אחרים. הנאשם השתחרר מהמאסר בתום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו, בסוף שנת 2006 והיה בטיפולה של קרימינולוגית.

4.את הרקע לביצוע העבירה נשוא כתב האישום הנאשם הסביר כקשור לאלכוהול ששתה במהלך אירוע בבית כנסת, לאחר תקופה ממושכת בה לא שתה שתייה חריפה ולאור קללות ועלבונות שהופנו כלפי בן משפחתו. שירות המבחן התרשם שהנאשם נקלע לעימות בו איבד שליטה ופעל באופן אמוציונלי וגם לאור היותו שתוי, וכיום הוא מודע לתוצאות ולנזק שגרם וחש בושה ומבוכה.

הנאשם מודה בדפוסי התנהגות בעייתים הקיימים עדיין אצלו בתחום האלימות והאלכוהול ורואה בהסתבכותו הנוכחית כשלון חרוץ וחש עגמת נפש ואכזבה.

5.להערכת שירות המבחן, הנאשם הוא בעל כוחות ומוטיבציה להמשיך בתהליך טיפולי ולהוכיח תפקוד תקין ויציב. שירות המבחן ממליץ לאפשר לנאשם להמשיך ולהפנים דפוסי התנהגות יעילים ומודלים חיוביים להזדהות במסגרת התערבות טיפולית בשירות המבחן. שירות המבחן סבור כי המשבר שהנאשם עבר נוכח ההליכים המשפטיים מהווים גם הם גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו.

6.שירות המבחן ממליץ להעמיד את הנאשם למבחן למשך שנה, במהלכה ישולב בקבוצה בתחום השליטה והכעסים, יבחן הצורך הטיפולי בתחום האלכוהול ותלובנה עמו חלופות התנהגותיות במצבים של תסכול וסיכון. כמו כן, שירות המבחן ממליץ להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם על מנת שלא לקטוע את מהלך חייו התקין ולעודדו להשקיע מאמצים וכוחות בטיפול, על מנת להביא לשיקומו המלא.

טיעוני הצדדים לעונש

7.הצדדים הגיעו להסדר על תיקון כתב האישום לאור קושי ראייתי בתיק וכן להסדר לעונש, לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לקבלת תסקיר ללא הסדר עונשי, כאשר המאשימה הסכימה להגביל את עצמה ל- 11 חודשי מאסר בפועל, שיכללו את המאסר המותנה בן 9 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם, שהינו בר הפעלה, וכן מאסר מותנה נוסף שיוטל על הנאשם והסנגור יוכל לטעון באופן פתוח.

8.ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעבירת אלימות קשה שבוצעה סמוך לבית כנסת, וכתוצאה ממעשיו של הנאשם המתלונן נזקק לטיפול רפואי.

לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רבות הכוללות עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה, עבירות רכוש, סמים, אלימות, העלבת עובד ציבור ועוד. הנאשם החל את דרכו העבריינית בגיל צעיר וגיליון ההרשעות שלו מעיד על כך שהוא עבריין פעיל לאורך שנים, שאירוע אלימות זה אינו יחיד וחד פעמי. הנאשם ריצה בעבר עונש מאסר בפועל ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 9 חודשים, שלא הרתיעו מלחזור ולבצע עבירת אלימות. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הוא אדם אלים שלא למד את הלקח וחזר ונהג באלימות.

לדברי ב"כ המאשימה, לפי תסקיר שירות המבחן הנאשם נהג לצרוך אלכוהול וגם העבירה נשוא תיק זה בוצעה על רקע צריכת אלכוהול. הנאשם עשה בעבר נסיונות שיקום שלא צלחו, הוא משתמש באלכוהול ומסוכן לציבור. לפיכך, ב"כ המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן להארכת המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם מאסר בן 11 חודשים בפועל, שיכלול את הפעלת המאסר המותנה וכן מאסר מותנה מרתיע מיום שחרורו להמנע מכל עבירות אלימות ואיומים, לרבות נסיון או סיוע.

9.ב"כ הנאשם טען כי כתב האישום טרם תיקונו ייחס לנאשם עבירה חמורה הרבה יותר של פציעה בנסיבות מחמירות, כשהעבריין נושא נשק קר. כתב האישום תוקן באופן מהותי, לרבות בנוגע לצורך באשפוז המתלונן בבי"ח, וזאת נוכח קשיים ראייתים משמעותיים שהיוו מכשול של ממש לביסוס ההרשעה. לטענת ב"כ הנאשם, הודאת הנאשם מעידה על לקיחת אחריות והיא חסכה את זמנו של בית המשפט ואת הצורך בהעדתו של המתלונן. לאור הקשיים הראייתים בתיק, הנאשם שוחרר ממעצר, וזאת למרות עברו הפלילי, ואף חזר לעבוד. מזה כשנה וחצי הנאשם אינו נמצא בפיקוח ולא הפר את האמון שניתן בו על ידי בית המשפט. הנאשם עובד במסגרת תעסוקתית יציבה ומוכיח את עצמו, והגיש מכתב ממעסיקו.

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם משנת 2006 הוטל עליו בגין עבירה משנת 2004. מאז לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, למעט תיק זה, ולא נרשמו הפרות של הוראה חוקית.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן וטען כי עולה מהתסקיר שהנאשם לקח אחריות, נרתם להליך הטיפולי והביע חרטה, תקופה ממושכת לא השתמש בסם ויש לו מודעות לנזק שהוא גרם. הרקע המשפחתי של הנאשם קשה והוא כיום מגדל 3 ילדים, כשעול הפרנסה עליו וכן תומך באביו החולה.

לטענת ב"כ הנאשם, האינטרס הציבורי במקרה דנן זהה לאינטרס של הנאשם והוא שהנאשם לא יחזור לעולם העברייני. עתירת המאשימה לעונש לשלוח את הנאשם למאסר עומדת בניגוד להמלצת התסקיר ומבוססת אך ורק על עברו הפלילי של הנאשם. לפיכך, ב"כ הנאשם עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן.

10.הנאשם טען כי במהלך מאסרו עבר תהליך והשתנה, המעידה נשוא כתב האישום היא חד פעמית, והיום הוא מתבייש במעשיו כלפי עצמו וכלפי משפחתו. הנאשם טען כי הוא עובד קשה על מנת לפרנס את משפחתו ומשקיע על מנת לשמש דמות חיובית לילדיו. הנאשם ביקש כי בית המשפט יתן לו הזדמנות להוכיח את עצמו.