מדינת ישראל נ' חרינק(עציר)

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג החשוד.

ניתנה והודעה היום י"ד חשון תשע"א, 22/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה, על פי הבקשה ביום 22.10.2010 שעה 07:45. יצויין כי נציג המשטרה הודיע בדיון כי הוא נעצר על ידו בשעה 12:30, והמעצר בשעה 07:45 היה על ידי חייל.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וייבוא סמים, בכך שכנטען בבקשה בכביש אילת מצפה רמון נעצר החשוד על ידי חיילי צה"ל כשהוא נוהג ברכב ובחיפוש ברכב נתפסו שקית שהכילה ק"ג חומר החשוד כסם מסוג מריחואנה, כמות גדולה של כדורים החשודים כסם מסוכן, וצויין כי קודם לכן נראה הרכב ביחד עם רכב אחר באזור הגבול בין ישראל למצרים.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש הליכי חקירה והעלמת ראיות.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות מסוכנות העולה מהמעשים המיוחסים לו וכן יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה.

8.נוכח המסוכנות והחשש האמורים, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

מדובר בחשד לעבירות חמורות ביותר ויש לאפשר למשטרה למצות את החקירה.

10.אני דוחה את הטענה בדבר מעצר לא חוקי אשר לא הובא בסיס על ידי הסנגור לביסוסה. המעצר על ידי איש המשטרה בוצע, כנטען, בשעה 12:30. ב"כ החשוד טוען כי המעצר על ידי הצבא לא היה חוקי. עסקינן כעת בבקשה להארכת מעצר אשר מגישה המשטרה, לא ראיתי כל דופי בפעולת המשטרה או בהליך המעצר שבוצע על ידה. אין בפניי כל ראיות באשר לטיב המעצר אשר בוצע על ידי החייל, וטענות ב"כ החשוד לא גובו לא בנימוק משפטי ולא בטיעון עובדתי.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם הייתי סבור כי נפגעו זכויותיו של החשוד בכך שמשך כ- 5 שעות היה במעצר בלתי חוקי, הרי שבית המשפט מצווה לאזן בין האינטרס הציבורי הגלום בצורך לעצור אדם כאשר קיימים חשד סביר ועילת מעצר, ובין הפגיעה הנטענת (ואשר לא הוכחה בפניי) בזכויות החשוד. אני אינני סבור כי יש להתעלם מהאינטרס הציבורי המובהק שבמעצר החשוד לאור חומרת החשדות כנגדו, ואני סבור שהאינטרס הציבורי גובר גם הייתי מקבל את טענת ב"כ החשוד, אשר כאמור איננה מבוססת.

11.אשר על כן אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 26.10.2010 עד השעה 12:00.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.

13.צו מעצר נחתם בד בבד.