מדינת ישראל נ' חרזי(עציר)

החלטה

רקע

1.לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום אשר אוחז שני אישומים. באישום הראשון מיוחסות למשיב עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של איומים והפרת הוראה חוקית.

2.על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום הראשון, בתאריך 18.3.13, בסלון בית הוריו (להלן: "הבית"), החל המשיב לגדף ולהשליך חפצים. בנסיבות אלו, ניגש אביו של המשיב (להלן: "המתלונן") אל המשיב ושאל אותו "מה קרה לך, למה אתה זורק, מה אתה משתולל?". בתגובה, דחף המשיב את המתלונן בכתפו ואמר לו "מה אתה מתערב?".

בסמוך לכך, אחז המתלונן, בסיוע בנו משה, את המשיב, תוך שהוא משתולל על הרצפה. כתוצאה מכך, נחבל המתלונן במצחו ונגרמו לו שריטות באף ובסמוך לעין ימנית. כתוצאה מכל אלו, נשברו משקפיו של המתלונן.

מיד לאחר מכן, כאשר הגיעו שוטרים לבית, נכנס המשיב לחדר השירות בבית והסתתר מאחורי מכונת הכביסה.

3.במועד הרלוונטי לאישום השני עמדה בתוקפה החלטת בית המשפט מיום 20.3.13, במסגרת מ"י 36498-03-13, האוסרת על המשיב להיות בקשר עם הוריו או להתקרב למקום מגוריהם למרחק שלא יפחת ממאה מטרים. בתאריך 21.3.13, הגיע המשיב לבית וביקש מאמו (להלן: "המתלוננת") להיכנס לבית. המתלוננת סירבה ובתגובה אמר המשיב למתלוננת "אני אטפל בך כמו שצריך".

ראיות לכאורה

4.לאחר שבחנתי את ראיות המבקשת, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

5.בכל הנוגע לאישום הראשון, הרי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה. ראיות אלה כוללות את הודעות בני משפחתו אשר נכחו באירוע. אמנם, המתלונן, מסר כי במהלך האירוע שבו תקף אותו המשיב, אינו יודע ממה בדיוק נחבל, ואולם כתב האישום מתאר את הדברים בדיוק כפי שהם עולים מתוך גרסתו. לפיכך, קיימות ראיות לכאורה לאישום זה.

6.עיקר טענות ההגנה בנוגע לראיות לכאורה מתייחסות לאישום השני.

7.בנוגע לאישום השני, הראיות נסמכות על הודעת המתלוננת, אשר מסרה כי המשיב הגיע הביתה, לאחר ששוחרר מהמעצר בעקבות האירוע שבאישום הראשון, רצה להיכנס, והיא סירבה להכניס אותו, ולאחר שהתרגז, איים עליה בכך שאמר: "אני אטפל בך כמו שצריך".

8.קיים קושי בגרסת המשיב, אשר טוען ששלח אדם אחר לשוחח עם אמו ולבקש בגדים, אך אינו זוכר את שמו של אותו אדם (הודעת המשיב מיום 21.3.13 ש' 3-4).

9. הודעת אמו של המשיב אינה מתיישבת עם טענתו שכלל לא שוחח עמה ישירות וששהה במרחק של למעלה מ- 100 מטרים מהבית. בשים לב לכך שבשלב זה של ראיות לכאורה לא ניתן לקבוע ממצאי מהימנות, הרי שדי בגרסת המתלוננת, כדי לקבוע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

10.אכן, במהלך האירוע באישום הראשון נחבל המשיב, ועל כך אין עוררין, ואולם מחומר הראיות נראה כי האחריות לאירוע כולו רובצת לפתחו של המשיב.

עילת מעצר

11.קיימת עילת מעצר אשר נוגעת למסוכנות. מסוכנותו של המשיב נלמדת אף מעברו הפלילי המכביד, כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. כמו-כן, העבירה של הפרת הוראה חוקית, מעלה חשש שלא ניתן ליתן אמון במשיב, אשר הפר את האמון שניתן בו על-ידי בית-המשפט.

חלופת מעצר

12.בשים לב לכך שלאחר האירוע הראשון שוחרר המשיב בהסכמת המשטרה בתנאים שאינם קפדניים, ובשים לב להפרת ההוראה החוקית, סבורני כי מן הראוי שחלופת המעצר בעניינו של המשיב תהיה קפדנית, ותכלול מעצר בית מלא בפיקוח ותוך ערבויות משמעותיות (בש"פ 1361/13 מדינת ישראל נ' בן עזרא (22.2.13)).

סוף דבר