מדינת ישראל נ' חרד

בפני

סגנית הנשיאה אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשם אשר בפני מואשם כי ביום 24.11.2009, נסע ברחוב יבנה בפתח תקווה. בהתקרבו לצומת עם כביש 40, נטען כי לא ציית לתמרור ב-37 המוצב במקום, נכנס לצומת מבלי לשים לב לדרך- ולא איפשר לרכב שהגיע משמאל להשלים חציית הצומת בבטחה.

כלי הרכב התנגשו, נגרם נזק לרכוש ונחבלה הנהגת המעורבת.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. אי ציות לתמרור ב-37- עבירה על תקנה 64(ד)+ 38(2) לתקנות התעבורה.

2. נהיגה בקלות ראש- עבירה על סעיף 62(2)+ סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

3. גרימת תאונה בה נחבל אדם ונגרם נזק- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר כיווני הנסיעה ואופן התרחשות התאונה.

אין מחלוקת לעניין חוקיות התמרור והחובה לציית להוראותיו.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו. לטענתו, המדובר בתאונת חזית אחור- בה אשמה הנהגת המעורבת.

פרשת התביעה

ע.ת 1, אמיתי זינדאני:

בעת התאונה שימש העד כבוחן תנועה.

העד ערך את הודעת הנאשם (ת/1), דו"ח בוחן (ת/2), תרשים (ת/3) וצילומים (ת/4).

לדברי העד, המרחק מהתמרור עד הקו הדמיוני של הצומת הוא כ-5 מטרים, ומהקו הדמיוני עד למקום האימפקט יש בין 5-7 מטרים. העד קבע כי התאונה התרחשה בתוך תחומי הצומת וכי הנאשם, אשר לא ציית להוראות התמרור ולא נתן זכות קדימה- הוא האחראי לתאונה.

ע.ת 2, אריאל לוין:

העד הינו עד ראיה לתאונה. ביום התאונה, נסע על קטנוע מאחורי רכבה של המעורבת. לדבריו, היום היה גשום והכביש היה רטוב. בהתקרבו לצומת, רכבו של הנאשם השתלב בכביש- ".. במרחב שהוא השתלב, לדעתי בלי להסתכל, היונדאי הלבנה נסעה, בלמה, החליקה ופגעה עם הרכב בפג'ו, העיפה אותו על המדרכה..".

ע.ת 3, סיגלית בר-שלום: