מדינת ישראל נ' חפצדי

בא-כוח התובעת: עו"ד דורון פינקלשטיין

הנתבע – בעצמו

פסק דין

מכונית בבעלות התובעת ומכוניתו של הנתבע התנגשו ביום 23.11.2008 בשעה 16:05 ברחוב בוליביה בירושלים, סמוך לצומת שבו מתחבר רחוב זה עם רחוב גולומב.

בכתב התביעה, שהוגש בהליך של סדר דין מהיר, טוענת התובעת, שהנתבע אחראי להתנגשות זו, ולפיכך תובעת היא ממנו לפצותה בגין הנזק שנגרם למכונית שבבעלותה, בסך של 6,190 ₪, כמפורט בכתב התביעה.

בישיבה המקדמית שהתקיימה היום העידו הגב' יפעת דרורי, שנהגה במכוניתה של התובעת (להלן – הנהגת), והנתבע.

2.לדברי הנהגת, היא נסעה בנתיב הימני מבין שני הנתיבים (שנועד לפנייה ימינה), והחלה להשתלב בנתיב השמאלי, שנועד לנסיעה ישר ושמאלה. מאחר שהאור ברמזור היה אדום ומאחר שלפניה היו כלי רכב נוספים, עצרה והמתינה עד שיתחלף האור ברמזור. פתאום חשה הנהגת שמכוניתה נדחפה וזזה, ולאחר שיצאה מהמכונית הבחינה שהמכונית נפגעה בכנף השמאלית האחורית (תמונת הנזק שנגרם למכונית – ת/1).

הנהגת יצאה מהמכונית כדי לקבל מהנתבע, שלטענתה הוא הנהג הפוגע, את פרטיו, אך הוא טען שמכוניתו אינה מבוטחת, או שיש לו רק ביטוח לנזקי צד שלישי. מכל מקום, הנתבע הציע לתקן את המכונית של התובעת במוסך, אולם הנהגת הסבירה לו שהמכונית בבעלות המדינה, ולכן אינה יכולה לתקנה בכל מוסך, ובכל מקרה, עליה לדווח על התאונה.

בעניין טענת הנתבע שהנהגת לכאורה, נסעה לאחור, וכתוצאה מכך נפגעה המכונית שבה נהגה, טענה היא, שהדבר "ממש לא נכון". היא עמדה בצומת שלפני הרמזור והמתינה שהאור ברמזור יתחלף כדי שתוכל להמשיך בדרכה. לדבריה, היא לא נסעה לאחור, וגם לא היה לה לאן לנסוע לאחור.

הנהגת הוסיפה בעדותה, שאין לה כל אינטרס בתוצאות ההליך. לדבריה, בין אם יימצא שהיא אחראית לתאונה ולנזק שנגרם למכונית, ובין אם יימצא שאינה אחראית לכך, הדבר לא ישליך עליה בשום דרך. לא מבחינה כספית ואף לא מבחינה משמעתית, או בכל דרך אחרת.

3.הנתבע טען שאכן נסע עם מכוניתו מאחורי מכוניתה של התובעת, שאכן עמדה בסטייה, בזווית של °30-°45, ואילו הוא היה בזווית הפוכה, כדי לפנות שמאלה. בשלב מסוים נסעה הנהגת לאחור, כדי לפנות את הדרך לכלי הרכב שעמדו לפנות ימינה. לדבריו, כתוצאה מכך נפגע הפגוש האחורי של מכוניתו בצדו הימני, או אולי הכנף, אך לא נגרם נזק למכוניתו.

4.לאחר ששמעתי את שני הנהגים המעורבים, את הנהגת מטעם התובעת ואת הנתבע, הגעתי לכלל מסקנה שגרסתה של הנהגת מקובלת עליי ועדיפה בעיני על זו של הנתבע.

גרסת הנתבע אינה הגיונית, ואיני מקבלת את דבריו שההתנגשות בין המכוניות אירעה לאחר שהנהגת נסעה לאחור. לא רק ששוכנעתי בדבר מהימנות הנהגת ואמינות דבריה, ואף ניכר היה שהיא מתארת את הדברים כהווייתם, אלא שכפי שהעידה, אין לה כל אינטרס בתוצאת התביעה, ולהבדיל מהנתבע, לא הייתה כל סיבה שלא תתאר את הדברים כפי שאמנם התרחשו. שכן כאמור, אפילו הייתה נמצאת אחראית לתאונה, לא היה הדבר משליך עליה מבחינה כספית, משמעתית או בכל דרך אחרת.

5.לפיכך התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת, באמצעות בא-כוחה, סך של 6,190 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובעת שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

התשלום ייעשה תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין יומצא לנתבע.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: