מדינת ישראל נ' חסונה

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 21.07.10 בשעה 08.40 או בסמוך, ברחוב יפת 178 תל אביב, נסע הנאשם ברכב שהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר . עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, "הנאשן ישב ליד הנהג שנסע על רח' יפת מכיוון צפון לדרום. אני עמדתי סטטי במקום הנ"ל. ביפת 178 הבחנתי בנהג נוסע לקראתי כשלצידו נוסע הנ"ל כשאינו חגור בחגורת בטיחות כלל. קשר עין עד לעצירתו ברח' יאנוש קורצ'אק פינת יפת. הוסברה העבירה, נרשם דו"ח."

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה: "הייתי חגור"

הנאשם לא חקר נגדית את השוטר וטען "אין לי חקירה נגדית, הייתי חגור. "

בדיון ההקראה טען הנאשם: "הייתי חגור"

בבית המשפט טען הנאשם כי השוטר ישב ברכבו במדרכה ממול, הנאשם היה עם אחיו ברכב. כאשר אחיו של הנאשם נוהג. אחיו של הנאשם פנה ימינה השוטר ראה אותו חגור, הוא החל רדף אחריהם. הם נעצרו והנאשם נתן לשוטר ת.ז. השוטר רשם דו"ח אך, הנאשם לא דיבר איתו כלל. הנאשם אמר רק שהיה חגור. 

בחקירה נגדית טען הנאשם כי לא ידע שצריך להביא את אחיו שהיה איתו למתן עדות. הנאשם טען שהוא אינו מכיר את השוטר. יחד עם זאת טען כשנשאל למה שיעשה לך דו"ח. השיב הנאשם " לא יודע. אני פגשתי אותו ביפו וראיתי אותו נותן דוחות סתם." בהמשך טען הנאשם כי כנראה עשה לו את הדו"ח כי הוא ערבי. הנאשם טען כי היה לשוטר שדה ראיה טוב לעברו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

העיד בפני השוטר, הנאשם בחר שלא לחקור אותו נגדית. משמעות העדר חקירה של עד כאשר צד עושה זאת מתוך מודעות לתוצאות מעשהו, "מוותר על חקירה נגדית של עד – הדעת נותנת כי יש לראותו כמי שאינו חולק על גרסת העד." ראה קדמי בספרו על סדר הדין בפלילים חלק שני כרך ב' ע"מ 1578.

הסברו של הנאשם כי השוטר עשה לו דו"ח כי הוא ערבי, או הטיעון כי השוטר סתם מחלק דו"חות ביפו. הינו טיעון שבא להכפיש את השוטר ללא שום ביסוס עובדתי לכך. הנאשם שלא חקר את השוטר והעלה טענות סרק אלו, שאין להן מקום. בנסיבות אלו מוצא אני לדחות אותן.

לטענת הנאשם הוא היה בנוכחות אחיו ברכב. הדבר המינימאלי מבחינתו היה להביא את אחיו למשפט. הנאשם טען כי זו פעם ראשונה לו בבית המשפט ולכן לא ידע כי אליו להביא עדיו. יחד עם זאת, מדרך התנהלותו בחקירה הנגדית, אני יכול לומר כי הנאשם מבין היטב את האישום וידע היטב לכלכל צעדיו הן בדרכו בבקשה להישפט והן בדרך שענה לתובעת לשאלותיה (הנאשם לא אפשר לתובעת להשלים שאלותיה וקטע דבריה ברוב השאלות). אני מוצא לדחות טענה זו כי לא ידע שהוא אמור להביא עדים למשפטו.

בהעדר היכרות קודמת בין השוטר לנאשם או נסיבות בהן השוטר יחפש להעליל על הנאשם. איני מוצא נסיבות שלא לקבל את גרסת השוטר לקרות האירועים. במיוחד שהשוטר לא נחקר נגדית ועדותו לא נסתרה בבית המשפט. חזרה על המנטרה הייתי חגור, אין בה די.ונדרשת הוכחה מעבר לחזרה על משפט קצר מספר רב של פעמיים מהלך הדיון. (הנאשם חזר על משפט זה מספר רב של פעמים מעבר לכתוב בפרוטוקול).

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ז אייר התשע"א , 31 מאי 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: