מדינת ישראל נ' חסארמה(עציר)

החלטה

בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, בת"פ 8757-02-10, בו מיוחסות לו עבירות של החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, והחזקת תחמושת של כלי נשק, לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק הנ"ל, בכך שביום 25/1/10 הוא החזיק ברשותו, ללא רשות על פי דין, אקדח מסוג סטאר 9 מ"מ וכן תחמושת של כדורים לאקדח של 9 מ"מ ו- 5.56 מ"מ.

ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה, תוך הפנייה לדוחות השוטרים שערכו את החיפוש בבית המשיב, לתגובת המשיב במעמד תפיסת כלי הנשק, ולממצאי חוות דעת מז"פ, שאינה שוללת תרומת המשיב לתערובת הדגימה שנלקחה מהאקדח. כן טענה למסוכנות המשיב, ועתרה למעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

הסניגור טען להעדר ראיות לכאורה, תוך שהוא מציין כי לפי המידע המודיעיני, שעל פיו הגיעו השוטרים לערוך חיפוש בבית המשיב, הנשק שייך לאחר ולא למשיב, וכי חזקת המקום אינה מתקיימת בעניינו של המשיב, מכיוון והבית שייך לכל בני משפחתו של המשיב ולא לו באופן בלעדי, וכי המשיב לא ישן בחדרו לילה לפני התפיסה. כן טען ב"כ המשיב כי לחוות דעת מז"פ אין כל משקל, מכיוון ואינה כוללת את התייחסות למידת ההסתברות של מציאת תרומה של אדם מסויים על מוצג שנתפס, ומשכך, אין היא ראיה מפלילה. ב"כ המשיב ציין כי המשיב סטודנט ונעדר עבר פלילי, וביקש לשחררו בחלופת מעצר, בפיקוח קרובי משפחת המשיב.

בהתקיים שלושה יסודות מצטברים, יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, כמצוות סעיף 21 לחסד"פ ( סמכויות אכיפה ומעצרים ), התשנ"ו – 1996, ואלה הם: ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם, עילת מעצר, והעדר אפשרות לשחררו בתנאים מגבילים.

אבחן קיומם של יסודות אלה, ראשון ראשון, ואחרון אחרון.

ראיות לכאורה, משמע, כאלה שטמון בהן פוטנציאל סביר להרשעת הנאשם, בסופו של ההליך העיקרי. המדובר בראיות המקימות סיכוי סביר כי לאחר שמיעת עדי הצדדים ובחינת ראיותיהם, במסגרת בירור אשמתו של הנאשם בתיק העיקרי, הוא יורשע במיוחס לו.

לפי דוחות הפעולה מיום 25/1/10 של השוטרים ספיר שלום ואלקובי שלום, הרי שבעקבות מידע מודיעיני, הם הגיעו לבית המשיב בכפר בענה, שם מצאו את המשיב בחדרו, יחד עם אחר בשם סעיד סעיד, ובחיפוש בחדר זה נתפסה, בחלק העליון של שידת הספרייה, שקית ניילון קרועה ובתוכה 27 כדורי 9 מ"מ, כמות גדולה של כדורי 9 מ"מ ו- 5.56 מ"מ בתוך שקית נייר שנמצאה בתוך ארון הבגדים של הנאשם, ואקדח מסוג סטאר, בתוך תעלת המזגן בחדר הנ"ל. לפי האמור בדוחות הנ"ל, המשיב הגיב כי אינו יודע למי שייכים האקדח והכדורים וכי ייתכן ומי מחבריו הניח אותם בחדרו, והשוטרים הבחינו כי המשיב השפיל את מבטו והתנהג בעצבנות, בעיקר לאחר שאביו הגיע למקום במהלך החיפוש והחל צועק לעברו.

המשיב נשאל בחקירתו במשטרה מיום 25/1/10 הכיצד מסביר את תפיסת הנשק הנ"ל בחדרו, והשיב:

" את האמת אני לא יודע ואני נבהלתי וכל הזמן החדר שלי פתוח ויש לנו שתי דלתות בבית ויש דלת קרובה לחדר שלי והיא אף פעם לא סגורה...".

( עמוד 2 שורות 11-12 ).

בהמשך ציין:

" באמצע הבית יש דלת שיש לה מנעול אבל הדלת שמגיעה לחדר שלי אין לה מנעול ".

( שם, שורה 16 ).

אביו של המשיב, מר מחמוד חסארמה, בחקירתו במשטרה מיום 27/1/10, נשאל האם יש למשיב חדר נפרד בבית, והשיב:

" כן, וגם יש לבית שני כניסות אחד מכיוון החדר שלו והשני מכיוון המטבח ".

( עמוד 1 שורה 8 ).

באשר לחלוקה של הבית ציין: