מדינת ישראל נ' חניני

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות שבכתב האישום. אני מוצאת אותו אשם בעבירה המפורטת בכתב האישום ומרשיעה אותו בגינה.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"א, 09/06/2011 במעמד הנוכחים.

רמה לאופר חסון, שופטת בכירה

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע עפ"י הודאתו, בכניסה לישראל שלא כחוק.

אין זו הפעם הראשונה שהנאשם נכנס ארצה שלא כחוק.

לחובתו 3 הרשעות קודמות כמתבטא בפריט 2, 3 ו- 4 בגליון הרשעותיו – ת/1.

באותם תיקים הוטלו עליו גזרי דין שונים, חלק מהם כלל מאסר בפועל, חלק הסתפק במאסר על תנאי וחלק בחתימה על התחייבות בנוסף.

מסתבר, כי לא היה בכל אלה כדי להרתיע את הנאשם והוא שב ונכנס ארצה שלא כחוק ובלא היתר.

טוען ב"כ הנאשם, כי הנאשם נכנס ארצה כדי לפרנס את משפחתו ולא אחטא לאמת אם אומר, כי טענה זו נטענת חדשות לבקרים בתיקים של כניסה לישראל שלא כחוק ושהייה בה.

אף אם אקבל את המניע לכניסתו של הנאשם כאמיתי, לא יוכל הוא להוות תחליף להיתר כניסה הנדרש כחוק.

המדובר בעבירות נפוצות, לא ניתן לסגור הרמטית את הגבולות או להתחקות מלכתחילה אחר כוונותיהם של נכנסים ארצה ויש ביניהם כאלו אשר מנצלים את כניסתם ושהייתם הבלתי חוקית בארץ גם כדי לבצע עבירות נוספות.

סופו של דבר ולאור החזרתיות במעשיו של הנאשם וכדי להבהיר לו, כי כניסתו ארצה לא תשתלם והינה אסורה, כל עוד אין בידיו היתר כניסה, הנני גוזרת דינו כדלקמן:

מאסר לתקופה של 6 חודשים בנכוי תקופת מעצרו מיום 1.6.11.

חתימה על התחייבות על סך 2,000 ₪ בערבות עצמית להמנע מלעבור עבירה מן העבירות לפיהן הורשע הנאשם וזאת, תוך 1 שנה מהיום.

היה ולא יחתום הנאשם על ההתחייבות אשר פורטה לעיל יאסר ל- 30 ימים.

מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור תוך תקופה של 3 שנים כל עבירה בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, ויורשע בגינה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

מזכירות בימ"ש תסרוק ת/1 לתיק האלקטרוני.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"א, 09/06/2011 במעמד הנוכחים.