מדינת ישראל נ' חממי

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק>

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, מכח החזקה למסרב להיבדק, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.3.12, בסמוך לשעה 01:30, נהג הנאשם ברכב ברחוב הרכבת בתל אביב, בסמוך לבית מספר 18 וזאת בהיותו שיכור, לאחר שנדרש להיבדק בבדיקת "ינשוף" וסירב.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום.

פרשת התביעה

עדת התביעה רס"ל הילה אסרף, מטעמה הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 - דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות

ת/2 – דו"ח עיכוב

ת/3 – דו"ח הזמנה לדין

מסיכום הראיות שהוגשו והעדות שנשמעה מטעם המאשימה, הרי שלפי גרסתה, השתלשלות העניינים הייתה כדלקמן:

נאשם נהג ברכב כמפורט לעיל, העדה הורתה לו לעצור רכבו לבדיקה שגרתית וביקשה ממנו להיבדק במכשיר "נשיפון".

בבדיקה ניתנה אינדיקציה חיובית לאלכוהול והעדה הודיעה לנאשם כי הוא מעוכב לצורך בדיקה במכשיר ה"ינשוף", כאמור בת/1 עד ת/3.

הנאשם, בתגובה, נעל את דלתות הרכב, סירב בתחילה לצאת ממנו והסכים לצאת מהרכב רק לאחר מספר דקות.

שוטרים שהיו במקום, עם העדה, הזיזו את רכב הנאשם לצד הדרך.

העדה ביצעה לנאשם מבחני ביצוע, בהם נמצאו הממצאים הבאים: הנאשם התנדנד בעמידה, התנדנד בשלושה מבין הצעדים שנדרש לצעוד במבחן ההליכה על הקו והתנדנד במהלך מבחן הבאת אצבע לאף.

בנוסף, ציינה העדה כי מפיו של הנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול והתרשמותה הכללית מהנאשם הייתה כי הוא נתון תחת השפעה בינונית של אלכוהול.

העדה דרשה מהנאשם להיבדק במכשיר ה"ינשוף", הסבירה לו את מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב להיבדק, אך הנאשם סירב לבצעה, שכן התעקש להטיל את מימיו לפני הבדיקה והעדה סירבה לאפשר לו לעשות כן.

במהלך מילוי הטפסים בעניינו של הנאשם, החל זה מצלם את העדה בוידיאו.

הנאשם טען כי לא שתה אלכוהול.