מדינת ישראל נ' חמודה

החלטה

בפני בקשה כי אורה על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד המבקש וזאת, מחמת "הגנה מן הצדק".

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

טען הסנגור, כי יש מקום והצדקה לבטול כתב האישום כנגד מרשו בשל אכיפה בררנית – אכיפה פסולה שנעשתה, בין הנאשם שכנגדו הוגש כתב אישום לבין מעסיקו שלא הועמד לדין ולא נחקר.

עוד טען הסנגור, כי המאשימה פעלה בחוסר סבירות שכן, למרות שפרטיו של המעסיק היו ידועים לה לא עשתה כל שניתן היה לעשות, על מנת לאתר את המעסיק ולחוקרו וכל שנעשה, הוא מספר נסיונות לשיחת טלפון לבית העסק, שלא צלחו.

עוד טען הסנגור, כי הגשת כתב האישום רק כנגד מרשו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

המאשימה מתנגדת לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק או בכלל.

הצדדים הגישו לביהמ"ש, בהסכמה, את תיק החקירה לעיונו ובטרם תינתן ההחלטה בבקשה לבטול כתב האישום.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, התרשמתי כי אכן ניתן היה לעשות יותר באשר לאיתור המעסיק וחקירתו, אך גם אם היה מחדל בהתנהלות המשטרה בענין זה, הרי שלא הוכח לי כי בענייננו המדובר באפליה פסולה שנעשתה משיקולים שאינם ראויים.

מתיק החקירה עולה, לכאורה, כי הנאשם נתפס כשהוא שוהה בישראל, בלא היתר שהייה כדין והוא מודה בכך.

מתיק החקירה עולה, לכאורה, כי אין זו כניסתו הראשונה של הנאשם לישראל וזאת בלא היתר.

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 מפרט טענות מקדמיות וביניהן טענת ההגנה מן הצדק וכך נקבע:

"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן –

...

(10) הגשת כתב אישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

אמת המידה לתחולת ההגנה היא "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", התנהגות מקוממת ושערורייתית שהינה בגדר התעמרות בנאשם, התנהגות שאין הדעת יכולה לקבלה, כזו אשר תחושת הצדק האוניברסלית אינה יכולה לעמוד מנגד באפס מעשה.

נוכח האמור, יוצרת הדוקטרינה כעין השתק פלילי המכוון למדינה, אשר מטרתו אינה לבוא חשבון עם הרשויות בגין מעשים נפסדים, אלא להבטיח עשיית צדק עם הנאשם על ידי ריסון עוצמת הרשות מפני עשיית שימוש בלתי הוגן בסמכויותיה וניטרול החשש מפני הפיכתו של שימוש כזה לנורמה.

ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק הינו, איפוא, מהלך קיצוני שבית המשפט נוקט בו במשורה ובמקרים הראויים.

לא שוכנעתי, כי המקרה שבפנינו עומד בתנאים המפורטים לעיל ומצדיק ביטול כתב האישום.

הגשת כתב אישום בגין כניסה לישראל שלא כדין אינה תלוייה או מותנית בהגשת כתב אישום נגד המעסיק, במקרים בהם הכניסה הבלתי חוקית הינה לצרכי עבודה.