מדינת ישראל נ' חמו

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשמת לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרה.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין נהיגה כשתוקף רשיון הנהיגה פקה למעלה מ – 6 חודשים קודם לכן.

הנאשמת לא התייצבה, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרה.

2.בבקשה טענה הנאשמת כי נשפטה בעבר בגין מספר תיקי תעבורה במאוחד, וכי ניתן גזר דין בעניינה ביחס לכל התיקים. ה

תיק זה, נשוא הבקשה, לא נכלל בתיקים המצורפים האמורים, הואיל וטרם הוגש ונפתח כתיק בית משפט.

מכאן, למעשה עותרת הנאשמת אף לצירוף תיק זה רטרואקטיבית לפסק דין שנסתיים בעניינה.

לבקשה צורף תצהיר. בתצהיר ציינה הנאשמת את האמור לעיל, ואף ציינה את נסיבותיה האישיות, וביניהן, מצבה הרפואי של ביתה, היותה אם חד הורית וקשייה הכלכליים. יצויין כי המסמכים הרפואיים הינם מסמכים אשר נטען כי הוגשו בעת צירוף התיקים כאמור, ואין בהם כדי מסמכים רפואיים המצדיקים אי התייצבות לישיבה בתיק בעניננו.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובאה כל סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות הנאשמת לדיון בעניינה, ואף לא נטענה כל טענה בעניין זה. הטענה היחידה שנטענה עניינה בקשה לצירוף רטרואקטיבית של תיק זה כאמור לעיל.

משעשתה הנאשמת דין לעצמה ולא התייצבה, אין לה להלין אלא על עצמה.

הנאשמת לא טוענת כל טענה לעיוות דין. לאחר ששבתי ובחנתי את הענישה שהושתה על הנאשמת אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

5. יחד עם זאת, לאור נסיבותיה של הנאשמת אני מוצא לנכון להורות על פריסת תשלום הקנס ודחייתו, ואני מורה כי הקנס אשר הוטל ישולם ב – 10 תשלומים, הראשון בתוך 60 יום מהיום.

המזכירות תמען אל הנאשמת שוברים, ומובהר כי מחובתה לוודא קבלתם.

6.בכפוף לאמור לעיל בדבר תשלום הקנס, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: