מדינת ישראל נ' חמו(אסיר)

גזר דין

הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - פקודת התעבורה), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 16.8.13, בשעה 04:15 או סמוך לכך, הנאשם נהג רכב שמספרו 6878212, בכביש מספר 5 לכיוון מערב, המשיך בנסיעה בכביש מספר 20, ובהגיעו למחלף לה גוורדיה נעצר על ידי צוות שוטרים לביקורת.

בתאריך 13.4.11, הורשע הנאשם במסגרת תיק תת"ע 24900-10, בבית משפט לתעבורה בתל אביב (להלן - התיק הקודם), בין היתר, בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בגזר הדין שניתן בתיק הקודם על פי הסדר טיעון, נפסל הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשי פסילה בפועל, שתחילתה מתום תקופת מאסר שריצה אותה עת.

על כן נטען בכתב האישום, כי הנאשם נהג כמתואר לעיל, בזמן פסילה, ביודעין, ובעוד הפסילה בתוקף, וכפועל יוצא מכך, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח בר תוקף.

הנאשם הודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, והורשע בעבירות שיוחסו לו.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ציין כי בתיק הקודם בו הוטלה פסילה, שבגין נהיגה בעת תוקפה נותן הנאשם את הדין בתיק זה, הוטלו גם 5 חודשי מאסר על תנאי, היה וינהג ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה.

לחובת הנאשם 9 הרשעות קודמות בתעבורה, וכן עבר פלילי.

ב"כ המאשימה טען כי הענישה הראויה בגין נהיגה בזמן פסילה היא מאסר בפועל.

לעניין תחולת המאסר המותנה, טען ב"כ המאשימה, כי עצימת עיניים וחוסר התעניינות בתוצאות המשפט כמוה כידיעה.

לפיכך עתרה המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי גזר הדין בתיק הקודם, שבו הוטל המאסר המותנה ניתן בהעדרו של הנאשם, כעולה מפרוטוקול הדיון, ואין בתיק הודעה לפיה יידע הסניגור את הנאשם בדבר מאסר מותנה זה, כפי שנדרש בהתאם לסעיף 5 בגזר הדין (פרוטוקול גזר הדין, עמ' 7 שורה 14). לטענת הנאשם הפסילה הודעה לו, אולם המאסר המותנה לא הודע לו. משכך, אין תחולה למאסר המותנה ולא ניתן להפעילו. לתמיכה בטענה זו, הפנה ב"כ הנאשם לת"פ 7089/08, מדינת ישראל נ' ויקטור פלד.

ב"כ הנאשם ביקש לשקול לקולא את הודאת הנאשם ולקיחת האחריות מצדו.

לדברי הנאשם, סיבת ביצוע העבירה הייתה כיוון שחבריו, לא היו במצב בו היו כשירים לנהוג בשל היותם שיכורים.

עברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד, שכן הוא כולל 9 הרשעות, 8 מהן מהרף הנמוך. אין בעברו של הנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלתי מורשית.

לאור כל זאת עתרה ההגנה למתן הזדמנות לנאשם להיטיב דרכיו, תוך מתן ענישה צופה פני עתיד, שתכלול מאסר מותנה, והימנעות ממאסר בפועל.

מתחם הענישה:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו:

עבירת נהיגה בזמן פסילה הינה מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, שהעונש שקבע המחוקק בצדה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, כולל מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. חומרתה נעוצה בסיכון הכבד לשלום הציבור, שכן מעצם הטלת הפסילה, אנו למדים כי רשות מוסמכת, מצאה כי עניין לנו במי שנהיגתו עלולה לסכן את ביטחון המשתמשים בדרך. לסיכון זה אף נלווה מחיר כלכלי, שכן נהיגה בפסילה מהווה כשלעצמה החרגה מתנאי הפוליסה הביטוחית, ובקרות תאונה ייפרע ניזקה מהקופה הציבורית.