מדינת ישראל נ' חמדאן

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 27.12.10 נדון הנאשם בתיק קודם לפסילת רשיון בת 3 חודשים. הנאשם קיבל ארכה להפקדת רשיונו עד יום 13.1.12, והפקיד את רשיונו במזכירות במועד. למרות האמור לעיל נמצא הנאשם נוהג ברכבו ביום 11.2.11, דהיינו פחות מחודש ימים ממועד הפקדת הרשיון.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, ועונשים נלווים.

הסניגור ציין כי הנאשם הסיע את בנו לבית החולים. יחד עם זאת הסנגור אישר כי הנאשם לא הגיע לבית החולים, ולא הוצג כל מסמך רפואי, כך שאינני יכול לתת לטענה זו משקל כלשהו.

הסנגור הוסיף ופירט את מצבו המשפחתי של הנאשם, הסביר כי הנאשם הבין שטעה וביקש להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד, ולכל היותר עונש שירוצה בעבודות שירות.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סתירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה וברע"פ 6492/12 שריף דיראווי ציין בית המשפט העליון כי מי שנוהג בפסילה מוכיח כי אינו חושש ממורא החוק, וכי אין הוא מייחס משקל ממשי לצווים שיפוטיים, ובכך הוא מגלה שאין בסנקציה המניעתית לבדה כדי להשיג את מטרות הענישה בעניינו.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה בדרך כלל בין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רשיון הנהיגה לתקופה משמעותית. העונש הספציפי בכל מקרה ייגזר בעיקר מנסיבות העבירה, כאשר מצד אחד מדובר במקרים קלים בהם מדובר בתקופת פסילה ישנה שלא חושבה עקב אי הגשת תצהיר של אדם שלא החזיק ברשיון, ומנגד במקרים החמורים יותר מדובר באדם שזמן קצר לאחר שהוטלה עליו פסילה בנוכחותו שב ואחז בהגה בתוך תקופת הפסילה, ולחילופין במי שלצד עבירת הנהיגה בפסילה ביצע עבירות משמעותיות נוספות.

המקרה דנן הוא מהחמורים יותר. על הנאשם הוטלה פסילת רשיון בנוכחותו שתחילת בחודש ינואר 2012, הוא הפקיד רשיונו בבית המשפט, וזמן קצר לאחר מכן שב ונמצא כשהוא נוהג ברכב. מנגד, לטובת הנאשם יש להביא בחשבון כי לעבירת הנהיגה בפסילה לא נלוותה עבירת תנועה נוספת, וכן את העבודה כי הוא הודה בעבירה בהזדמנות הראשונה.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו התעבורתי ושקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*אני דן את הנאשם ל- 45 ימי מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, במשטרת משגב, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 20.11.12.

המועד שנקבע לתחילת ריצוי העונש חלף. הסנגור יתאם בתוך שבעה ימים מועד לתחילת ריצוי העונש וימסור בדחיפות הודעה לתיק.

התיק נקבע למעקב פנימי ליום 3.3. אם לא תימסר הודעה במועד, יוצא כנגד הנאשם צו מאסר לתחילת ריצוי עונשו באופן מיידי.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

*אני דן את הנאשם לארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.

*אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים.

לפי הצהרתו אין לנאשם רשיון תקף להפקדה, לפיכך עליו להמציא אישור ממשרד הרישוי על העדר רשיון נהיגה, וזאת בתוך 30 מהיום ובמקרה כזה, תחושב הפסילה מהיום בכפוף לסיום כל פסילה תקפה אחרת.