מדינת ישראל נ' חלואני ואח'

החלטה

אני ממנה את הסנגוריה הציבורית לייצג את המשיבה 1 בדיון זה.

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"א, 12/10/2010 במעמד הנוכחים.

גד ארנברג, שופט

החלטה

לפניי בקשה לעצור את המשיבות ע"פ הוראות סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) תשנ"ו – 1996.

המשיבות חשודות בכך שהציתו שני כלי רכב. המשיבות נחקרו ומסרו גירסאות שונות ובסופו של דבר הודו שתי המשיבות בביצוע העבירה המיוחסת להן. הבקשה למעצר נסמכת על הוראות חוק נוספות ואולם אין בהם כשלעצמן כדי להביא לבקשת מעצר והנחתי היא שבקשת המעצר נובעת מעבירה של הצתת כלי רכב.

מדובר בשתי משיבות שחברו יחד כדי לבצע את העבירה ובכך יש לראות בביצוע עבירה גם מסוכנות המצדיקה, בנוסף להודיית המשיבות את הגשת הבקשה.

ע"פ הוראות החוק, יש לבדוק חלופה גם בשלב של הצהרת תובע.

מדובר בעבירת הצתה של כלי רכב שהיא עבירת רכוש שכידוע בד"כ אינה מהווה עילה למעצר עד תום ההליכים. מדובר בהצתה של כלי רכב שקדמה להם תלונה לפיה אחד מבעלי הרכב אנס את אחת המשיבות ובכך מדובר במסוכנות שניתן לייחסה לבעלי הרכב בלבד ולא למסוכנות כללית ולפיכך ניתן לאיין את המסוכנות כבר בשלב זה בדרך חלופית שתפגע פחות במשיבות מאשר מעצר מלא. יש להביא בחשבון גם את העובדה שהמשיבה 1 היתה משוחררת למעצר בית על אף שהיתה חשודה מלכתחילה באותה עבירה שמיוחסת לה היום, הצתת כלי רכב.

לאור כל האמור מצאתי שאין טעם להמתין עד להגשת כתב אישום ואז לשחרר את המשיבות בתנאים וניתן לעשות זאת היום.

אני מורה על שחרורם של המשיבות בערובה בתנאים כדלקמן:

כל משיבה תתייצב בכל עת שתידרש, לחקירה, לדיון במשפט, לדיון בערעור ולנשיאת עונשה ותימנע משיבוש הליכי חקירה או משפט.

המשיבות לא תיצורנה קשר, במישרין או בעקיפין האחת עם השניה או עם בעלי הרכב שהוצתו.

המשיבה 1 תשהה במעצר בית מלא במקום בו שהתה במעצר בית עד עתה, על פי החלטת הקצין ששחרר אותה והמשיבה 2 תשהה במעצר בית מלא בבית אחותה בראס אל עמוד וואדי קדום ליד תחנת דלק מנר. המעצר יהיה למשך 10 ימים מהיום ע"מ לאפשר הגשת כתב אישום והגשת כל בקשה נוספת שתמצא המבקשת לנכון.

להבטחת קיום תנאי השחרור תפקיד כל משיבה סך של 2,000 ₪ תחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ ותמציא ערבות של צד ג' בסכום של 5,000 ₪.

שחרור כל משיבה יכול להיעשות בפני קצין משטרה או קצין שב"ס המוסמך לכך.

כל משיבה תשהה במעצר עד לקיום תנאי השחרור.

לא תומצאנה ערובות לשחרור המשיבות, תובא המשיבה שלא תמציא את הערבויות בפני שופט תוך 48 שעות.

אם תשוחררנה המשיבות על פי התנאים האמורים ותפרנה את תנאי השחרור, הן תעצרנה מיד.

יש לאפשר למשיבות להתקשר טלפונית למשפחתן ע"מ להסדיר את תנאי שחרורן.