מדינת ישראל נ' חימי(עציר)

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש שלום נתניה כב' השופטת קולנדר מיום 10.10.11 בתיק

מ"ת 57828-09-11 במסגרתו הורה בית משפט על שחרור המשיב בתנאים: מעצר בית מלא בבית הוריו ברחוב דיזנגוף 33 נתניה, ערבות עצמית וצד ג' בסך 7,000 ₪ כל אחד והפקדה במזומן של 3,000 ₪ומכאן הערר שלפנינו במסגרתו מבקשת המדינה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

בנימוקי הערעור מציינת המבקשת כדלקמן:

1.ביום 28.9.11 הוגש לבימ"ש שלום נתניה כתב אישום בתיק פלילי 57828-09-11 המייחס למשיב עבירות של התפרצות לדירה בכוונה לבצע גניבה או פשע, היזק לרכוש במזיד וגניבה שבוצעה ב – 17.8.11.

2.יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים במסגרתו הורה בימ"ש כאמור על שחרורו בתנאים.

3. נטען כי בימ"ש קמא שגה שלא התייחס לחומרת העבירות, לא התייחס לעברו הפלילי, לא התייחס לנסיבות ביצוע העבירה בשעת ערב מוקדמת כשלרוב בני בית נמצאים בביתם, לא נתן משקל למאסרים על תנאי בני 3 חודשים ו – 9 חודשים המרחפים מעל ראשו, לא נתן משקל לנסיבות שחרורו בתנאים בשנת 2008 ולעובדות שחלו מאז.

ב"כ המשיב מבקש לשחררו ולהשאיר החלטת בימ"ש קמא על כנה לאור העובדה כי ב – 20.9.11 החליט המשיב יחד עם רעייתו לפתוח מספרה ושניהם יעבדו בה, לעלות על דרך הישר, הוא מוכן כי על המשיב יותקן אזיק אלקטרוני, מוכן להגדלת הערבויות, יימצא בפיקוח אשתו שהיא מאוד דומיננטית ו"מחזיקה" אותו.

לגופו של עניין דין הערר להתקבל:

1.בבוא בימ"ש לבחון שחרור לחלופה בראש וראשונה תיבחן שאלת מידת האמון שיכול בימ"ש לתת במשיב עצמו אם בכלל.

מענה על שאלה זו נמצא בעובדות נסיבות ביצוע העבירה ובעובדות העולות מעברו הפלילי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה בלא כל מורא עוד בשעת יום פורץ המשיב לדירת מגורים בלא מידע מוקדם באם יתקל בבעלי הבית או מי מהמחזיקים בה ולעימות שעלול להתפתח בגין כך.

2.נסיבות אלה אף כי אין להן תחכום רב יש בהם תעוזה רבה.

3. מתוך עברו הפלילי נלמד כי הורשע בעבירות אלימות, איומים, הפרת הוראה חוקית, עבירות רכוש עוד מתקופת היותו נער, מאסר בפועל שריצה לתקופה של 18 חודש ועל אף זאת ועל אף קיומם של שני מאסרים על תנאי מעל ראשו בני 3 חודשים ובני 9 חודשים לא היה בהם כדי להרתיע את המשיב מלשוב ולבצע עבירת התפרצות באוגוסט שנה זו. קרי, כל אימת שהמשיב מהלך חופשי מי מהציבור עשוי להיפגע מידו הארוכה שתישלח לרכוש מי מהציבור.

4.מעשיו והתנהגותו מלמדים את בית המשפט כי אינו ראוי לאמון. אין לבטוח בו, על אחת כמה וכמה בתקופה זו בה אנו מצויים ואני מפנה לשנאמר ב – 54462-09-11 מיום 27.9.11.

אני מפנה לאמור בב"ש 9617/07 לעניין קיומה של עילת מעצר העולה מהיקף העבירות, עברו הפלילי וביצוע עבירה נוספת כשמאסרים על תנאי מרחפים מעל ראשו. יש באלה להוות בסיס ממשי לחשש כי ישוב לסורו.

קיומו הממשי של חשש זה מונע מבית המשפט מתן אמון במשיב.

5.לעניין הטענה כי נשא אישה, עזב את בית הוריו ואת דרך חייו בהליך שינוי, לא מצאתי בטענה זו כל ממש שכן בנסיבות אלה ביצע העבירה באוגוסט שנה זו.

6.לא מצאתי לבחון חלופת מעצר ולהקדים לה קבלת תסקיר, זאת מאחר ומקום שרעיונית בית המשפט לא רואה אפשרות לחלופת מעצר בשל המסוכנות הנשקפת מהמשיב אין מקום לבחון חלופת מעצר קונקרטית ולהעמיס על שירות המבחן כאשר הוא עמוס לעייפה.

7.לאור כל האמור לעיל אני מבטלת החלטת בימ"ש קמא ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.