מדינת ישראל נ' חימו ווגלטר

פסק דין

הנאשמת זכאית

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 21.6.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב-2 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת הודתה בעובדות המתוארות בכתב האישום, אך טענה כי אין מדובר בעבירה, מהטעמים שיפורטו להלן.

לפיכך, הגישו הצדדים ראיות בכתב וסיכמו טיעוניהם.

על פי ת/1, שהוגש בהסכמה, הרי שביום 21.6.11, בסמוך לשעה 14:18, נהגה הנאשמת ברכב ולא צייתה לתמרור ב-2 המוצב בכניסה לרחוב הגדוד העברי בתל אביב, בכך שנכנסה לרחוב האמור. כמו כן, הוגש מזכר שערך עד התביעה, שסומן ת/2.

לטענת הנאשמת, כיוון שברכבה תו נכה, הרי שעל פי סעיף 71א1(א) לפקודת התעבורה, אין מדובר בעבירה, שכן הסעיף קובע כי מי שברכבו תו נכה, כמפורט בתוספת התשיעית, רשאי לנהוג בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית. לשיטתה, כיוון שתמרור ב-2 המוצב בכניסה לרחוב הגדוד העברי, מגביל את הכניסה לרחוב, בין השעות 10:00 עד 19:00, לרכב ציבורי ומשטרה בלבד הרי שגם רכב עם תו נכה רשאי היה להיכנס לרחוב.

הנאשמת הגישה עותק ממכתב ששלחה אל המאשימה ותמונות של התמרור, שסומנו נ/1 ו-נ/2, בהתאמה.

לאחר שבחנתי את ראיות ונתתי דעתי לטיעוניהם, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מהטעמים הבאים:

סעיף 71א1(א) לפקודת התעבורה, קובע בזו הלשון:

"מי שניתן לו תג נכה, כמפורט בתוספת התשיעית, רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסעת המונים שאינו אוטובוס".

הנאשמת הציגה תג נכה, כאמור לעיל.

התמרור שבנדון מתיר כניסה לרחוב הגדוד העברי , בין השעות 10:00 עד 19:00, לרכב צבורי ומשטרה בלבד ואינו קובע את הסייג של נתיב המיועד לרכב להסעת המונים, כאמור בסעיף לעיל.

מכאן, שבין השעות 10:00 עד 19:00, הופך רחוב הגדוד העברי לנתיב תחבורה ציבורית ושכזה, מותרת הנסיעה בו גם למחזיקי תג נכה, כאמור בסעיף לעיל.

אין הסעיף לעיל קובע איזה תמרור נדרש על מנת שנתיב ייחשב לנתיב תחבורה ציבורית ודי בכך שיעודו של הנתיב נקבע בתמרור כלשהו.

לפיכך, אין ממש בטענת המאשימה, כי הסעיף אינו מתייחס לתמרור ב-2, כמו במקרה שבנדון.

בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, נקבע:

"סעיף 34כא לחוק העונשין קובע לאמור:

"פרשנות

34כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".