מדינת ישראל נ' חיימן(עציר)

החלטה

הרקע וההליך

לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו בת.פ 581-09-10, בו מיוחסות לו עבירות של נסיון תקיפת בת זוג ואיומים, בכך שביום 30.8.10 בשעה 1:40, כשהמתלוננת, שהיא גרושתו, הגיעה לדירתו והמתינה בחדר המדרגות כדי לקבל את בנותיה, ששהו באותה עת בבית הנאשם, הנאשם, שחשד כי המתלוננת הגיעה בלווית גבר, נטל חרב בידו בכוונה לרדוף אחריה ולפגוע בה, ורק אמו וחברתו מנעו ממנו לעשות כן. בהמשך הוא התקשר למתלוננת ואיים עליה כי ישלח אנשים לאנוס אותה.

ראיות לכאורה

המתלוננת מספרת בהודעתה הראשונה מיום 30.8.10 בשעה 2:25 כי לאחר שבנותיה חזרו בלילה עם הנאשם מאירוע משפחתי לביתו, הנאשם התקשר אליה בשעה 1:00, הגיעה המתלוננת לביתו כדי לקחת את הבנות, הנאשם שסבר כי המתלוננת הגיעה בלווי גבר, החל לקללה, "נכנס לחדר, לקח חרב ורצה לרדוף אחריי", אמו של הנאשם ניסתה לעצור אותו, אך הנאשם דחף אותה לקיר, והמתלוננת ירדה מהבית עם בנותיה וצעקה משטרה. חברתה של המתלוננת החזירה את המתלוננת לבית הוריה, אך לאחר 10 דקות התקשרה אמו של הנאשם והזהירה את המתלוננת " תזמיני מהר משטרה, כי הוא בא אליכם עם חרב, הוא לקח את החרב ויצא אליכם". המתלוננת התקשרה למשטרה, והנאשם התקשר לטלפון של הוריה, הטריד אותה ואיים כי ישלח אליה אנשים שיאנסו אותה.

החרב נתפסה והוצגה בדיון לעיני ביהמ"ש. מדובר בחרב ארוכה וחדה.

אביו של הנאשם, סיפר במשטרה כי בסביבות השעה 1:00 בלילה הוא קם למשמע צעקות הנאשם "שהתחיל לדבר עם אמו בצורה לא יפה", לאחר מכן המתלוננת הגיעה ולקחה את בנותיה, והנאשם החל לקלל את כולם, התקשר למתלוננת ולאביה וצעק עליהם. האב ציין כי ראה כי את הנאשם מחזיק חרב בידו.

אמו של הנאשם הגב' אמה חננשוילי סיפרה במשטרה כי הנאשם החל לריב עם אחת מבנותיו, המתלוננת הגיעה מיד לאסוף את הבנות, אך הנאשם שסבר כי היא הגיעה עם גבר, התעצבן, החל לצעוק, אמו הוציאה מיד את הבנות, מסרה אותן למתלוננת והנאשם התקשר לאביה של המתלוננת ודיבר לא יפה עמו ועם המתלוננת, כיוון שהיה שתוי.

די בכל אלה כדי להוות ראיות לכאורה מספקות כנגד הנאשם.

אמנם האב טען כי הנאשם לא יצא מהבית, אך טענתו נסתרת בעדות האם שציינה כי הנאשם יצא מהבית לחדר המדרגות לאחר שהמתלוננת לקחה את הבנות וצעק, אלא שלאחר שקראה לו, הוא חזר לבית. מנגד האם הכחישה כי הנאשם דחף אותה או החזיק בחרב, אולם האם אישר כי הנאשם החזיק חרב בידו, כך שנראה שבעניינים אלה, הורי הנאשם המעוניינים להגן על בנם מטעמים ברורים ומובנים, הינם מגמתיים, ומנסים לחפות על מעשיו ולהרחיקו ממעשה החזקת החרב והנסיון לפגוע במתלוננת ומאיומיו עליה הסתירות. בין דבריהם מעידות על כך.

אציין כי איני רואה סתירה בטענת הסניגור בכך שבהודעתה הראשונה המתלוננת טענה כי במהלך המרדף של הנאשם אמו עצרה אותו, בעוד שבהודעתה השניה טענה כי הנאשם דחף את אמו, כשאמו יצאה החוצה כדי למסור לה את הבנות. ייתכן כי שני הדברים קרו ברצף דברים, ומכל מקום הדבר אינו יורד לשורשו של ענין, ביחס לנסיונו של הנאשם לתקוף את המתלוננת או לאיומיו עליה.

הנאשם כופר במיוחס לו, אך בנסיבות אלה, מאחר וקיימות ראיות גם מצד הורי הנאשם התומכות בעדות המתלוננת, הרי שקיימות נגדו ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו.

עילת מעצר

לגבי עבירות המיוחסות למשיב קיימת חזקה מסוכנות בחוק. עם זאת, ביהמ"ש מצווה לבחון חלופת מעצר, והמבקשת לא התנגדה להגשת תסקיר בענין.

חלופת מעצר

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הדיון בחלופת המעצר לאחר הגשת תסקיר שירות המבחן ליום 29.09.10 שעה 09:30. ב"כ הנאשם מוסר במהלך הקראת ההחלטה כי תיתכן אפשרות לחלופת מעצר בית אצל בן דודו של המשיב בחולון.

שירות המבחן יגיש תסקיר.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי בפקס לשירות המבחן ותזמן את הנאשם משב"ס.

ניתן היום כו' באלול תשע"א (5 ביוני 2010), בנוכחות ב"כ המבקשת עו"ד ______________

המשיב וב"כ עו"ד שאול עזרא.