מדינת ישראל נ' חיוט

החלטה

כתב האישום, כזכור, מייחס למבקש,עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, וכן החזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית .

יחד עמו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בימ"ש ביקש תסקיר שרות המבחן ולאחריו הורתה כב' השופטת רפאלי, לשחררו בתנאים. לא למותר לציין כי בהחלטת השחרור עולה כי זו ניתנה לא בקלות, ובימ"ש ציין בין היתר, כי הופעל חריג, בימ"ש התרשם מהחלופה שהוצעה וממוכנותו של המבקש לקבל טיפול ומהמלצה ליתן צו פיקוח.

תנאי השחרור כוללים בין ה יתר מעצר בית מלא מוחלט בבית ההורים, פיקוח מלא ורצוף של אחד הערבים, וכאמור צו פיקוח של שרות המבחן .

המבקש עתר להקלה בתנאי השחרור, וכי יותר לו לצאת לעבודה, ובקשה זו נדונה בפניי ביום 8.11.10.

בחנתי את הבקשה שוחחתי עם המפקח, ומטעמים שפורטו לא נעתרתי לבקשה אותה עת.

המבקש הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי השחרור במסגרתה מבקש הוא לאפשר לו יציאה לעבודה, כשהפעם-הצעתו הינה כי יוכל לחזור לעיסוקו הקודם כגגן עצמאי, בליווי ופיקוח של אביו המשמש לו כיום מפקח אנושי במעצר בית.

טרם הדיון נתקבלה בקשת שרות המבחן לביטול והפקעת צו פיקוח המעצר. בקשה זו, נכתבה, על פי האמור בה, ביום 20.12.10 אך נתקבלה בתיק בימ"ש רק שלשום (23.1.11).

מן האמור בבקשת ק. המבחן עולה כי המבקש "לא מגיע לפגישות עמם, מבטל פגישות ולא מבצע בדיקות שתן כנדרש".

אנו שוחחנו עם שלומי והסברנו לו משמעות פיקוח מעצר, אך למרות שמביע רצון להקפיד ולהגיע גם כיום, כ-4 חודשים לאחר מתן הצו, אנו נפגשנו עם שלומי פעמיים בלבד. כמו כן לא הגיע לבדיקות שתן בזמנים שנקבעו." .

היום חוזר המבקש ומביע את רצונו לשתף פעולה עם שרות המבחן .

נשאלת השאלה, אותה מעוררת ב"כ המשיבה, ובצדק, האם פיו וליבו של המבקש שווים שהרי דבריו לחוד, ומעשיו לחוד. מלכתחילה, כחלק משיקולי בימ"ש בהחלטת השחרור בתנאים, נלקה בחשבון הבעת רצונו המפורשת של המבקש לשת ף פעולה עם שרות המבחן ולהיכנס לתהליך טיפולי. במבחן המציאות- לאחר ש"נפתח השער" דומה כי הציפור פרשה כנפיים ואינה מקפידה להגיע לקן.

זמנו של שרות המבחן מוגבל. העומס הרובץ על כתפיו הוא בלתי נסבל. כאשר מפוקח אינו מגיע לפגישות המתואמות עמו, הדבר פוגע באחרים הזקוקים גם כן לעזרתו של שרות המבחן .

במכלול הנסיבות, אך כפסע היה ביני ובין הפקעת צו הפיקוח של שרות המבחן .

לא בלי היסוס, ואף, משום שהמשיבה בהגינותה " לא עמדה על הרגליים האחוריות" והותירה את ההכרעה לשיקול דעתי, בכל הנוגע להפקעת צו הפיקוח, וכן ובעיקר הואיל והאינטרס הציבורי הינו לסייע בידי מי שסטה מהדרך לנסות ולחזור אליה, אני מחליטה ליתן בידי המבקש הזדמנות נוספת.

אשר על כן ובשלב זה אני מותירה את צו פיקוח שרות המבחן על כנו.

הצו ניתן ביום 25.8.10 כך שלמעשה הוא עומד בתוקף עד ליום 24.2.11. אני מאריכה את הצו בשלב זה עד ליום 10.4.11.

על המבקש יהא לשתף פעולה עם שרות המבחן ולהוכיח את רצונותיו ומחויבותו להליך טיפולי. ככל שיעמוד בכך, ניתן יהא לשקול את בקשתו לעיון חוזר ויציאה לעבודה.

שרות המבחן יתבקש ליתן תסקיר משלים בדבר התקדמותו של המשיב בהליך הטיפולי וכן ביחס לבקשתו ליציאה לעבודה כעצמאי, בשים לב לסוג העובדה אופן ביצועה ויתר שיקולים שרות המבחן ימצא לנכון לקחת בחשבון בהקשר זה. זאת-עד ליום 24/3/11 .