מדינת ישראל נ' חטיב(אסיר)

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם אני מרשיע אותו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן , היינו בעבירות של שהייה בלתי חוקית לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

ישגב נקדימון, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – "חוק הכניסה לישראל"), וזאת בגין נסיבותיהם של שני ארועים.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

לטענת המאשימה, יש לגזור על הנאשם בתיק זה עונש מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס. הסניגור טען, כי יש להתחשב כאן לקולא, בין היתר, בנסיבות הבאות: העדרו של עבר פלילי לנאשם; טענת הנאשם, כי נכנס לישראל אך ורק לצרכי פרנסה; מצבו הרפואי הקשה של אביו ; וגילו הצעיר של הנאשם.

ההלכה הפסוקה החולשת על ענייננו נקבעה ברע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2009). לפיה, על בית-המשפט לבחון בגזירת הדין בנסיבות בהן עסקינן, בצד החומרה, שיקולים כגון: האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם נתלוו לשהיה הלא חוקית עבירות נוספות כגון זיוף תעודות, התחזות וכדומה; האם מדובר ברצידיביסט; ומה אורך השהיה הלא חוקית. בצד הזכות, יש לבחון האם המעשה נובע ממצוקה אישית; האם מדובר בנאשם שגילו צעיר; והאם יש לו עבר נקי (שם, פסקה י"ז לפסק דינו של כב' השופט אליקים רובינשטיין). בפסק הדין האמור הוטעם, כי "בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. אין בכך כדי למנוע מן התביעה להעמיד לדין גם על שהיה ראשונה שלא כדין, אך במקרים כאלה, אם אין נלוות אליהם עבירות אחרות, ואין הקשר בטחוני, ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאוד בישראל, ניתן להסתפק במאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה, ותוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי. כאמור, בשהיה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל, לשם הרתעה, ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה... כללם של דברים לגבי שוהים בלתי חוקיים: יפה לענייננו גישה הדרגתית, תוך מתן סיכוי ל'הפקת לקחים', מן הקל אל הכבד ואל הכבד ממנו, לפי הנסיבות" (שם, פסקה כ"א).

במקרה שלפנינו, לא נתגלה בנאשם סיכון בטחוני, אלא מדובר במי שלטענתו נכנס לישראל שלא כחוק לצרכי פרנסה. עוד יש להתחשב בעברו הנקי, בנסיבותיו האישיות שפורטו לעיל ובעובדת הודאתו במיוחס לו .

לנוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(1) 21 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו – 17.3.10.

(2) מאסר על-תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

(3) קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. ניתנת ארכה לתשלום הקנס עד יום 1.4.10.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

ישגב נקדימון, שופט

הוקלד על ידי: אביבה ששון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: