מדינת ישראל נ' חזן

החלטה

בפני בקשה לפסילתו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המדינה מבססת את בקשתה על הטענה כי המדובר בתיק שכרות שני של המשיב ומכך נלמדת מסוכנות חריגה המצדיקה את המבוקש.

לטענתה יש בידי המדינה ראיות לכאורה.

ב"כ המשיב (אשר בחר שלא להתייצב בעצמו לדיון) טענה כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המשיב.

לטענתה יש בראיות (ובמיוחד במסמך "דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות" ) פגמים ראייתים המצדיקים קביעה כי אין ראיות לכאורה נגד המשיב.

עוד טענה כי תיקו הקודם של המשיב בגינו הורשע כלל הרשעה בגין רף אלכוהול של 270 מיקרוגרם אשר היום אינו נאכף כלל ע"י המשטרה ולכן אין להתייחס אליו כמי שבעברו הרשעה נוספת הקשורה לנהיגה ואלכוהול.

חומר הראיות הוגש לעיוני.

דיון –

קראתי את כל חומר הראיות אשר הוגש ע"י ב"כ המדינה.

מדוח המאפיינים שבוצע למשיב עולה כי כי התנהגותו היתה עליזה ופרועה, עמידתו היתה מתנדנדת, במבחן הליכה על קו הוא כשל 5 פעמים והתנדנד, הוא כשל במבחן הבאת אצבע לאף והתרשמותו הכללית של השוטר ממנו היתה כי הוא תחת השפעת אלכוהול בינונית.

הלכה למעשה די בנתונים אלו בהתאם ל"הילכת לב" כדי לבסס ראיות לכאורה נגד המשיב לפיהן היה שיכור עת נהג ברכב.

אם לא די בכך, הרי שה"פגמים" לכאורה מצאה ב"כ המשיב בדוח הפעולה (סעיף 6) באים על פתרונם במזכרי המתנדבים המצויים בתיק זה.

מזכרים אלו מתארים את מצב הנבדק, כיצד לא שתה, לא אכל, לא הקיא ולא עישן טרם בדיקתו.

לא מצאתי כל נפקות בשאלת השכרות בזמן נהיגה לטענה לפיה לא הוסברה למשיב מטרת העיכוב.

המדובר באירוע שגם אם התרחש יש לו השפעה שולית לשאלה המרכזית בתיק – האם בפנינו נהג שנהג פעם שנייה שיכור ברכב.

לשאלה זו יש תשובה בראיות המבוססות לכאורה שהציגה המדינה.

אני קובע חד משמעית כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המשיב.

ביחס לטענה כי תיקו הראשון של המשיב כלל הרשעה ברמת שכרות של 270 מיקרו גרם אשר אינה נאכפת היום.

ראשית – גם היום רמה של 270 מיקרוגרם היא רמת אלכוהול המהווה שיכרות בהתאם לחוק.