מדינת ישראל נ' חוסרי

גזר דין

1.הנאשם, יליד 1985, הורשע על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן המהוות עבירות כדלקמן: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קבלת נכסים שהושגו בעוון - עבירה לפי סעיף 412 לחוק עונשין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

2.תמצית העובדות בכתב האישום המתוקן היא כדלקמן:

א. במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, אחרי יום 12/2/10, קיבל הנאשם לידיו סחורה גנובה מהתפרצות לעסק של ציוד בנייה ברחוב הפרדס 4 באזור, בבעלות עופר שעיה, שארעה ביום 12/2/10, הכוללת עשרות דיסקים של חיתוך עשויים יהלום, ביודעו כי הסחורה גנובה (להלן: הסחורה).

ביום 29/3/10, בשעות הבוקר, הגיע הנאשם ביחד עם אחר לחנות למכירת כלי עבודה של וליד חג'אג' בשפרעם (להלן: וליד), כדי למכור לו את הסחורה. הנאשם מסרה לוליד, והשניים סיכמו כי ביום 1/4/10 יגיע הנאשם אל וליד לצורך קבלת התשלום עבורה. וליד אשר חשד כי הסחורה גנובה יצר קשר עם עופר שעיה, שהודיע על כך למשטרה.

ביום 1/4/10 בשעה 16:00, כאשר הגיע הנאשם עם אחר לוליד כדי לקבל את התמורה המוסכמת, הודיע לו וליד כי הסחורה גנובה ולכן אינו יכול לקנותה. הנאשם לקח את הסחורה, העמיסה על רכבו מסוג סובארו מ.ר. 1995503, והשניים עזבו את המקום.

ב. אותה עת ארבו לנאשם שוטרים לבושי מדים בניידת משטרתית, וכאשר הגיע הנאשם לצומת, חסמו את דרכו עם הניידת. השוטר חטיב ניגש אליו בריצה, סימן לו לעצור ותפס את דלת הרכב, כשהוא צועק שמדובר במשטרה, אך הנאשם לא נעתר לו, נסע אחורנית, כשהוא מסכן את חטיב שנאלץ לקפוץ הצידה, והתנגש ברכב שעצר אחריו. לאחר מכן נמלט הנאשם ברכבו מהמקום, כשהוא עוקף את הניידת שחסמה את דרכו והמשיך בנסיעה פראית ובמהירות גבוהה, תוך שהוא פונה לכיוון כיכר העירייה. השוטרים רדפו אחרי הנאשם, הפעילו סירנה ואורות מהבהבים, ואף קראו לו לעצור במערכת הכריזה. הנאשם, אשר ראה כי הכביש עמוס ברכבים, החל נוסע על המדרכה מצד ימין, ואילץ הולכי רגל לקפוץ ולברוח הצידה כדי לא להיפגע, כשהוא פוגע ברכבים שנעצרו בימין הכביש. בהמשך, עבר למסלול הנגדי, נסע נגד כיוון התנועה ואילץ רכבים שנסעו מולו לסטות הצידה כדי להימנע מהתנגשות עימו. הנאשם נכנס אל הכיכר בניגוד לכיוון התנועה, פנה ימינה, וכאשר ניסה לפנות שמאלה במהירות גבוהה, איבד את השליטה על רכבו והתנגש בקיר של בית. הנאשם נטש את רכבו ונמלט רגלית מהמקום.

ראיות לעונש

3.   הרשעות קודמות

מגיליון ההרשעות הקודמות שהוגש לבית המשפט עולה כי לנאשם הרשעות קודמות בשלושה תיקי חקירה בגין תקיפה הגורמות חבלות של ממש משנת 03', החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית משנת 06', והחזקת סכין, חבלה במזיד ברכב ונסיון לתקיפה משנת 07'. בגזר דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת בת.פ. 1436/07 ביום 11/7/07 הושתו על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך שישה חודשים אשר רוצה על ידו בדרך של עבודות שירות (כעולה מטיעוני הסניגור), מאסר על תנאי וקנס.

4.תסקיר שירות המבחן

בתסקיר של שירות המבחן פורטו נסיבותיו האישיות של הנאשם, רווק בן 25, המתגורר בנצרת עם משפחתו. מדובר בצעיר עם רקע משפחתי קשה ובעייתי. אביו, אלכוהוליסט, אשר היה מעורב בעבר בקטטות, נהג להעדר מהבית, וכאשר הגיע, נחשפו הנאשם ובני משפחתו לאלימות פיסית ורגשית מגיל צעיר למדי. האם עקרת בית. המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה בנצרת, על רקע בעיות ומצוקה כלכלית, כאשר ההתערבות החלה על רקע מחשבות אובדניות של הנאשם כתוצאה מהמצוקה הכלכלית בבית וההזנחה של אביו. הנאשם עזב את בית הספר לאחר 10 שנות לימוד, כדי לסייע לאימו בפרנסת המשפחה. בפני קצינת המבחן ציין שני ניסיונות להתנקש בחייו על רקע מעורבות המשפחה והחמולה שלו בעבירות אלימות וסמים. פעם נדקר בחזהו ובפעם אחרת ירו לכיוונו.

הנאשם אינו מקבל אחריות מלאה לעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ולא הודה כי רכש את הסחורה ביודעין כי היא גנובה. הוא מסר כי רכש אותה במחשבה למכרה במחיר שיוכל לסייע לבני המשפחה, שעה שהחשמל היה מנותק עקב אי תשלום, בעת שטיפל באימו שחלתה במחלת הסרטן. באשר לאופן בו נהג את רכבו, לדבריו, נבהל ונכנס לפאניקה, וכאשר החליק, איבד את השליטה על הרכב. יחד עם זאת, הביע חרטה על מעשיו, הדגיש כי הוא רואה עצמו אדם שומר חוק וגילה אמפתיה כלפי האנשים בהם היה עלול לפגוע. קצינת המבחן התרשמה כי האמפתיה היתה קוגנטיבית ולא רגשית.

קצינת המבחן ציינה כי לנאשם יכולת גבוהה, אך דפוסי חשיבותו ותפקודו מושפעים מהבעייתיות בה גדל, לרבות המעגל העברייני המשתקף בסביבתו כתוצאה ממעורבות החמולה המשפחתית בפלילים. מחד גיסא, מדובר בצעיר המקבל אחריות על פרנסת משפחתו, עובד באופן סדיר ומטפל באימו ובאחיו הצעירים ממנו, מאידך גיסא למרות גילו הצעיר, הפנים נורמות ודפוסי התנהגות עברייניים.

שירות המבחן העריך כי קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד, וסיכוי נמוך לכך שהנאשם יפיק בשלב זה תועלת מקשר טיפולי, וסבר כי ענישה מרתיעה כמאסר עשויה להפחית מהסיכון הנ"ל, לשמש עבור הנאשם מסגרת ברורה בה יהיו גבולות ברורים, וכן לחשוף אותו להליך טיפולי לו הוא זקוק על מנת להפנים את חומרת מעשיו ואת המשמעות של אורח החיים שהוא מנהל.

5.עדי אופי מטעם ההגנה

א. נסרא בילאל, תושב נצרת, מתמחה, אשר סיים למודי משפטים, חברו של הנאשם, מכיר אותו משנת 97', עת למדו באותה כיתה בבית הספר. לדבריו, מדובר בבחור טוב אשר ביצע את העבירות על רקע המצב "הקריטי" בבית הוריו. אמו חולה ואביו נעדר, כך שהנאשם מתפקד מזה זמן רב כראש המשפחה. בתקופת הלימודים נהג לעבוד אחר הצהרים לפרנסת המשפחה, ועד לפני כשנה וחצי עבד בים המלח.

ב. מאיד אדהם (להלן: אדהם), יליד 85', עובד בקיבוץ באחזקת בנין ובשיפוצים, למד פיסיקה בטכניון משך כשנתיים, אולם נאלץ להפסיק לימודיו מסיבות כלכליות, ובכוונתו לחזור ללמודים בעתיד הקרוב. גם הוא מכיר את הנאשם מבית הספר היסודי ומהשכונה. על תקופת שהותו של הנאשם במעצר בית, במהלכה היה נתון לפיקוחו, סיפר אדהם כי מדובר בחצי שנה קריטית וחמורה מבחינה כלכלית, סוציולוגית ופסיכולוגית, במהלכה לא הצליח הנאשם למצוא עבודה, על אף שהינו בחור רציני, אינטליגנט ובעל רצון טוב אשר תמיד מצא עבודה בקלות ועבד קשה. לדבריו, משך כל התקופה, הגיע אבי הנאשם הביתה כ- 4-5 פעמים בלבד, והנאשם נאלץ לנהל את כל העניינים הכלכליים, לרבות לממן את הלימודים של אחותו, ולבקש הלוואות עקב המצב. אדהם הכחיש כי הנאשם היה מעורב בעבירות סמים, לדבריו ידע על "ענין של אלימות עם האבא", ובאשר לעבירות בתיק זה טען כי הוא בטוח שהאירוע "מנופח... אני לא חושב שלואי היה מסכן חיים של בן אדם ממש, ובמזיד איך שהיה כתוב, ככה סליחה".

ג. אמו של הנאשם סיפרה בהרחבה על מצבה הבריאותי הקשה עקב מחלת הסרטן בה לקתה, בעקבותיו נאלצה להפסיק לעבוד, והמצב הכלכלי של המשפחה התדרדר, תיארה את האחריות הכבדה והלחץ המוטלים על כתפיו של בנה הנאשם, זאת על רקע נוכחותו הדלה של האב האלכוהוליסט בבית, וחוסר האכפתיות שהוא מפגין כלפי המשפחה. לדבריה, בנה ידוע בשכונה כאדם טוב, מטפל בה, לוקח אותה לבדיקות, רוכש עבורה תרופות, עובד לפרנסת המשפחה, מטפל באחיו ואחיותיו ודואג לכל צרכיהם. באשר לעבירות נשוא תיק זה טענה כי כל שידוע לה הוא שהנאשם "קנה משהו בלי פתק, בלי רישיון" (עמ' 17 לפרוט'), ועקב כך הואשם בגניבה, שלדבריה לא ביצע.