מדינת ישראל נ' חוסיין

הכרעת דין

הנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, לפיכך הריני מרשיעה אותו בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"א, 10/04/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של – החזקת סכין שלא כדין, לאחר שנתפס ב-3.10.09 בשעת בוקר בחוף הים כשהוא מחזיק בכיס מכנסיו בסכין שאורך להבו 11 ס"מ.

ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה לעונש כי אמנם אין לנאשם הרשעות קודמות אולם מנגד הפנתה לחומרת העבירה, לגרסת הנאשם להחזקת הסכין, הציגה תמונה של הסכין וביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם טען כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ולפי נסיבותיו, פירט נסיבות המקרה בתיק דנן וטען כי הן אינן מצדיקות מיצוי הדין עם הנאשם.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם אורח חייו הנורמטיבי והעדר עבר פלילי לנאשם, הפנה לאמור בתסקיר וביקש לאמץ המלצתו.

הנאשם אמר כי מבין שעשה טעות עליה לא יחזור, והביע צער וחרטה על כך.

אמנם, מדובר בעבירה חמורה אשר סווגה על ידי המחוקק עבירה מסוג פשע וזאת בשל התפשטות התופעה והתוצאות הבלתי נסבלות של החזקת הסכין לעיתים קרובות מידי.

יחד עם זאת, יש לזכור כי יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ואני סבורה כי במקרה דנן על השיקולים לקולא לגבור.

השיקולים לקולא במקרה דנן הינם:

1.הודאתו של הנאשם כבר בהזדמנות הראשונה וחסכון זמן שיפוטי יקר.

2.נטילת אחריות והבעת צער וחרטה כעולה גם מהתסקיר שהוגש בעניינו.

3.ניהול אורח חיים נורמטיבי והעדר עבר פלילי.

4.מסגרת תעסוקתית קבועה במסגרת הקק"ל.

בנסיבות אלה אני סבורה כי די במקרה הזה בהטלת עונש צופה פני עתיד אשר ירתיע את הנאשם מלשוב ולשאת סכין שלא כדין כשבצידו עונש מוחשי שיבהיר לו חומרת מעשיו.

בהתחשב בכל האמור ובנסיבות תפיסת הסכין במקרה דנן, רואה לאמץ המלצת שירות המבחן וגוזרת על הנאשם העונשים כדלקמן:

אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר.