מדינת ישראל נ' חולי(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות החזקת נשק והכנת עבירה בחומרים מסוכנים.

המבקשת טוענת בכתב האישום כי המשיב החזיק בחלל המוסתר בקיר מתחת לעמודי בניין ברחוב דרך חברון בירושלים תיק ובו שברי לבנת חבלה ללא מאיץ שיעודה לשמש כמטען עיקרי במערכת חבלה, וכן קופסא שבתוכה היו בין היתר אומים, מסמרים ופלסטלינה.

בבקשתה למעצר עד תום ההליכים מציינת המבקשת כי העבירות מקימות עילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1)(ב) וסעיף 21 (א) (1) (ג) (2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו 1996.

עוד מציינת המבקשת כי למשיב עבר פלילי בעבירות סמים, וכי חומרת העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי מבססים את המסקנה כי המשיב מסוכן ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת הציג בפני בית משפט שתי ראיות עיקריות הקושרות את המשיב לאותו תיק אשר נמצא בתחתית הבניין בדרך חברון בירושלים:

הראיה הראשונה הינה טביעת אצבע אשר ניטלה מקופסת המסמרים ראה תצלום מספר 3 במ/2.

(חוות דעת מסומנת מ/1). אין חולק כי טביעת האצבע שניטלה מהקופסא שייכת למשיב שבפניי, לפחות ברמת הראיות הנדרשת לשלב הנוכחי אם לא למעלה מכך.

הראיה השנייה הינה ראית DNA. המבקשת הגישה חוות דעת (המסומנת מ/3) המתייחסת לבדיקות DNA אשר נעשו לגבי ממצאים שניטלו מגרב אשר עטפה את לבנת החבלה שנמצאה בתיק.

לגבי ממצאי הDNA הסביר המומחה תניה רם בחוות דעתו כי התקבלה תערובת פרופילי DNA שמקורה בשלושה פרטים לפחות, ומחווה את דעתו כי לא ניתן לשלול את תרומתו של המשיב שבפניי באותה תערובת.(סעיף 6 למסקנות חוות הדעת).

בגרב נוספת שעטפה את מטען החבלה התקבלה תערובת פרופילי DNA נוספת שמקורה בשלושה פרטים לפחות, ולגביה מחווה המומחה רם את דעתו כי, לא ניתן לחייב ולא ניתן לשלול את תרומתו של המשיב שבפניי (סעיף 7 למסקנות חוות הדעת)

המבקשת טוענת כי ממצאים אלו בתוספת שתיקתו של הנאשם בחקירה, מקימים תשתית ראייתית הקושרת את המשיב להחזקת לבנת החבלה.

מנגד טוען ב"כ המשיב כי, טביעת האצבע על קופסת המסמרים אינה מבססת מעשה בלתי חוקי כלשהו, אין כל קשר בין קופסת המסמרים לחומר הנפץ, על גבי לבנת החבלה לא נמצאו טביעות אצבע או ראיות פורנזיות אחרות, לבנת החבלה נעדרת נפץ, ודגימת הDNA מעל הגרביים שעטפו את לבנת החבלה אינה קושרת את המשיב ללבנת החבלה, ולו גם ברמה הלכאורית.

דיון

עברתי על חומר הראיות הקיים בתיק ועל טיעוני הצדדים, כמו גם על שתי חוות הדעת המפורטות לעיל.

אקדים ואומר כי משטרת ישראל מצאה באותו פיר שמתחת לבניין לא רק את אותו תיק עם לבנת החבלה (ראה מ/4), אלא, גם ובעיקר, אקדחים ומחסניות (ראה מ/5).

אין חולק כי אין כל ראיה הקושרת בין המשיב שבפניי לבין כלי הנשק שנמצאו, וכי המבקשת מייחסת למשיב מגע עם לבנת החבלה בלבד.

הראיה המשמעותית ביותר הינה טביעת האצבע של המשיב, ואולם טביעת אצבע זו נמצאה על קופסא, כאמור, בתוך תיק כאשר היא מכילה מסמרים, אומים וברגים, ובנוסף לבנת חבלה עטופה בגרב.

על התיק לא נמצאו טביעות אצבע של המשיב, ואין כל ראיה הקושרת את התיק עצמו למשיב.