- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' חוג'יראת
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
18113-08-09
12.2.2013 |
|
בפני : יחיאל ליפשיץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: מחמוד חוג'יראת |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפני תביעה לפינוי וסילוק יד וכן תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים.
התובעת הינה מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל (להלן: התובעת) והינה בעלת הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 50 בגוש 12217 מגרש מספר 183 בביר אל מכסור (להלן: החלקה).
אין מחלוקת, כי הנתבע הינו תושב ביר אל מכסור ומתגורר בחלקה מזה שנים רבות עם משפחתו.
בתאריך 25/8/1972 חתם הנתבע על "כתב התחייבות" שזה נוסחו:
"1. אני הח"מ מחמוד עלי סלאח חוג'יראת ת.ז. . . . מבקש בזה להחכיר לי את הקרקע המתוארת מטה שתקרא להלן 'המגרש' לצרכי הקמת בית מגורים לי ולבני משפחתי.
. . . .
2. הנני מפקיד בזה סך 1,500 ל"י (אלף חמש מאות לירות) על חשבון דמי החכירה (ההדגשה במקור – י.ל.) ומתחייב לשלם את היתרה כפי שאדרש באם תאושר בקשה זו.
3. אני מצהיר ומאשר שידוע לי כי הפקדת הסכום הנ"ל אינה מקנה לי זכויות כל שהן במגרש הנ"ל או בכל קרקע שהיא.
4. . . . "
לטענת התובעת, בעת שהנתבע חתם על ההתחייבות לעיל הוא כבר פלש לחלקה.
התובעת הפנתה למספר פניות שנעשו לנתבע בשנים 1988 ו 2005, בהן הוא הוזהר כי אם לא יסדיר את ענייניו מול התובעת הרי שתוגש כנגדו תביעת פינוי.
אקדים את המאוחר ואציין כי טענת הנתבע כי לא קיבל את הפניות לעיל, לא נסתרה.
לאור האמור לעיל ומשום שעד עצם היום הזה לא נחתם עם הנתבע הסכם חכירה, ביקשה התובעת להורות על פינויו.
לעניין דמי השימוש, הסתמכה התובעת על חוות דעתו של שמאי המקרקעין מר גדעון קרול ששם את דמי השימוש הראויים בגין 7 השנים עובר להגשת התביעה על סכום של 144,750 ₪.
בכתב הגנתו, טען הנתבע כי הוא מתגורר בחלקה כבר משנת 1942 – שנת לידתו, ומדובר בחלקה בה התגוררו עוד לפני כן בני משפחתו.
לעניין כתב ההתחייבות לעיל נטען, כי הנתבע סבר כי התשלום בסך 1,500 ל"י ששילם יהווה תשלום ראשון אחרון וסופי להסדרת בעלותו בחלקה.
לעניין דמי השימוש, נטען כי על בית המשפט לקזז מהסכום הנתבע את ההוצאות שהוציא הנתבעת לפיתוח החלקה. אציין, כי הנתבע זנח טענה זו במסגרת תצהירו וסיכומיו.
עוד נטען, כי בסביבות שנת 2000 נערכו הסכמי חכירה בחלקות אחרות בביר אל מכסור בסכומים נמוכים למדי ואי הפנייה אל הנתבע באותם שנים מהווה הפליה ופעולה בחוסר תום לב מצד התובעת.
הנתבע חלק על קביעותיו של שמאי התובעת וביקש להסתמך על חוות דעתו של השמאי מטעמו – מר מטר עומר, שאמד את דמי השימוש לשנים הרלוונטיות (2002-2008) על סכום כולל של 24,479 ₪.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
