מדינת ישראל נ' חובשי רעות

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשמת על פי הודאתה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר שבחרה להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 1.1.11 בשעה 01:57 בכביש 20 נהגה הנאשמת ברכב כאשר היא שיכורה וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 290 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשמת נוהגת משנת 2000 אין בעברה הרשעות קודמות.

התובעת עותרת לעונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקשים הנאשמת וב"כ הנאשמת התחשבות ביהמ"ש בהודאתה בהזדמנות הראשונה, בחרטתה, באישיותה הנורמטיבית, בהעדר הרשעות קודמות. בכמות האלכוהול.

בפסק דין עוזרי בביהמ"ש המחוזי בי"ם נקבע כי מן הראוי שסף האכיפה יעמוד על 290 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. יש לציין כי בחוק נקבעו 240 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כסף שממנו ואילך ייחשב אדם שיכור והוראת סעיף 39 א' תחול עליו.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולקצר מפסילת המינימום מהטעמים הבאים:

הודאתה של הנאשמת בהזדמנות הראשונה, חרטתה, אישיותה הנורמטיבית, העדר הרשעות קודמות. כמות האלכוהול. התחייבותה שלא לשוב לסורה. דוח מאפיינים תקין לחלוטין.

מן הראוי, שבחוק ייקבע מדרג לעבירה של נהיגה בשכרות. אין דינו של מי שנוהג כאשר כמות האלכוהול שבגופו מגיעה לכדי פי 2 , 3 ,4 מהכמות שנקבעה בחוק ובפסיקה, כדינו של מי שמצוי על קו הגבול. כמות האלכוהול שנמצאה בליטר אוויר נשוף בגופה של הנאשמת, עומדת על קו הגבול להרשעתה בעבירה של נהיגה בשכרות.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

קנס בסך 1200 ש"ח או 12 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 6 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.5.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצתה הנאשמת.