מדינת ישראל נ' חדש

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1.האישום:

על פי כתב האישום בתאריך 4.6.10, בשעה 08:40 נהג הנאשם ברכב מסוג סיטרואן מספר רישוי 3479150, (להלן "הרכב"), בצומת כפר הורדים, נהג ברכב הנ"ל וכשהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.

הוראות החיקוק בהן הואשם הנאשם:

שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית , עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.מטעם התביעה העיד רס"ל באדר באסל.

משרת בתחנת מעלות. ערך את הדוח (ת/1) וכן שרטוט של מקום האירוע סומן (ת/2).

בנסיבות המקרה ציין כי הרכב יצא מכיוון כפר הורדים לכיוון תפן, דרך צומת כפר ורדים.

באותה שעה עמד השוטר בחניית אוטובוס בכניסה לכפר ורדים והבחין בנאשם אוחז בידו הימנית מכשיר פלאפון בצבע כסף, הנאשם שככל הנראה הבחין בשוטר, הוריד את הפלאפון ופנה ימינה לכיוון איזור התעשייה תפן. השוטר ביקש מניידת אחרת שעמדה על כביש 854 לעצור את רכב הנאשם, ובתוך כך ערך לנאשם את הדוח (ת/1).

בדברי הנהג ציין השוטר: "אני לא דיברתי".

בעדותו בפניי טען כי וידא שאכן מדובר ברכב הנאשם, והגיע אליו כעבור 10 שניות מרגע שנעצר על ידי ניידת על כביש 854. בחקירתו הנגדית אישר כי נמנע מלבדוק אם היו שיחות למכשיר הפלאפון של הנאשם והוסיף ביחס לצבע המכשיר כי "רשמתי ככל הנראה צבע כסף, לא בוודאות". והוסיף כי אפשר שהנאשם לא דיבר אלא שלח סמס.

לשאלת ביהמ"ש מדוע לא ציין כי הנאשם החזיק את הפלאפון צמוד לאוזן השיב "זו הטעות שלי".

4.מטעם ההגנה העיד הנאשם:

לדבריו נסע על מנת לערוך טסט לרכב בכרמיאל וציין כי אפשר ואכן הרים את ידו לעבר האוזן אולם לא דיבר בטלפון, אלא גירד באוזנו. לדבריו ברכב מותקנת דיבורית קבועה ולו הייתה מתקבלת שיחה היא הייתה מופנית לדיבורית שהייתה אותה שעה פעילה. לדבריו פירוט השיחות היוצאות מלמד כי לא דיבר אותה שעה במכשיר הפלאפון וביחס לשיחות הנכנסות ציין כי התעריף לקבלתן יקר ולכן בחר שלא לבקשן מחב' הסלולר.

הנאשם ציין כי לא ניתן לראות את צבע מכשיר הפלאפון שעה שהוא פתוח וכי השוטר סירב לבקשתו לבדוק את המכשיר.

בחקירתו הנגדית ציין כי היה לבדו והוא מכיר את החוק ביחס להחזקה ולשימוש בפלאפון בזמן נהיגה. לדבריו הבחין בשוטר בניצב בכביש ויש מצב שאותה שעה גירד באוזנו.